- מזתומרת לא טוב בכתיבה? אתה כותב מעולה.
- אבל רק כשזה חי, כשאני בעימות. נו, אני טוב בשליפות מהמותן.
- כל אחד יודע לשלוף, אבל אתה כותב נורא יפה.
- קצת שפה פואטית ורהיטות. גם לזה כל אחד מסוגל.
- לא יודעת. אני חושבת שאתה צריך לכתוב משהו משלך.
- מה משלי? סיפור? שיר? פואמה?
- לא'דעת. משהו משלך. מה שבא לך.

התהפכתי לצד השני. היא מנסה להירדם, ואני עם המחשבות שלי.
לכתוב? אני?
על מה יש לי לכתוב? על כמה החיים שלי מושלמים? על כמה אני
אופטימי? על
הפעם ההיא שאלוהים עשה לי נס והציל אותי ממוות?
נרדמתי. עומס יתר להלילה.
מתק השפתיים שלה על שלי הודיע לי שבוקר כבר.
אוח, אם רק יכולתי להתעורר ככה בטירונות...
לבשתי מכנסיים והלכתי לאמבטיה, חצי ער וחצי עדיין בחלום שחלמתי
על הדובי
שלי... מוזר, היצור הזה עדיין איתי, מגיל שנה. הוא כבר התעוות
לגמרי ואיבד
צורה, אבל אני תמיד אוהב אותו. יש לי נטייה להאניש חפצים
ולהיקשר אליהם.
שוין, כל אחד והדפקה שלו.
שוטף פנים, נזהר שלא לשטוף את הטעם המתוק מתוק הזה מהשפתיים
שלי. גוד דאם אישה,
איך את לא נגעלת לנשק אותי לפני שאני מצחצח שיניים? וכאילו כדי
לענות לי,
מאדנס מנגנים לי ברקע, מאיזה רדיו פתוח:
it must be love, love, love
פא פאם