טבועה בדמם של חוטאים אומללים
מרימים ידיהם ופניהם מתעוותות
בתחושה של כאב.
זעקות וגניחות של חיים מתמשכים
צווחות וצרחות,
משותק רק הלב.
בתוך ים ייסורים כה מקפיא ומבחיל
שוקעים חטאים אט אט גוססים
רגשות מעורפלים מתבוללים כאחד
אך כל חוטא, כמו אני,
לעצמו רק ישים.
חטאים וחוטאים נדעכים לאי שם
ואני מהולה בדמם בדמותם
שוכחת אני, כי גם חלק מהם
צרוב בדמי
הכחול , המושלם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.