נכנס למיטה, מריח את ריחה על המצעים, הבושם על הכריות. אני
מניח את הראש על הכרית הפרחונית ואת הכחולה עם הלבבות אני מחבק
ביד ימין, "אין לך ציפיות תואמות?" היא שואלת.
רק אתמול קנינו אותן, היה מבצע בקו- אופ "קנה שני מוצרי
קורנפלקס של תלמה וקבל שלוש חבילות שוקולד קליק מתנה" אמר השלט
על המדף, אז לקחנו זוג, אותם עיגולי שוקולד חומים וזוג כריות
לחדר השינה.
את המתנה לא קיבלנו, אבל מעכשיו חשבתי יגמרו המלחמות על הכרית
היחידה, כל לילה, ישנים מחובקים, אני שוכב על הגב, היא מניחה
את הראש בשקע הכתף.
מלטף לה את הראש, היא משחקת לי בשיערות על החזה, נרדמים
מחובקים, אז מתחילות הדחיפות הקטנות, הקרב על הכרית.

נכנסים למיטה מחובקים, בבוקר כל אחד קם על כרית משלו, אני הולך
למטבח להכין קפה, והיא יוצאת למקחלת , שני אנשים שונים, זרים.

הזיפים על הפנים עוקצים אותי, אין לי סיבה להתגלח שהיא לא כאן,
מתגלגל על המיטה מצד לצד, מנסה לישון קצת באלכסון, מפצח
גרעינים במיטה, מגרד בביצים, נהנה מאותם הרגלים שבנים כלכך
מתגעגעים אליהם, נהנה...

מריח את הריח שלה על הסדינים המלוכלכים, נזכר בה יוצאת למקלחת
לשטוף את עצמי ממנה.
ככה נקיה, עם ריח רענן של בוקר היא נשקה לי, נסעה, אישה חדשה.
משאירה אותי נשטף במקלחת מחובק עם כרית כחולה.