גשם ראשון
של חורף עצוב
מטפטף בשלווה,
וברוגע של גשם
שוטף את העולם.
טיפה מסתורית
מרקדת על חלון
שמעברו השני
אצבע
מנסה לגעת
בשובל המיים
שהותירה לזכרון.
עד שיתאדה אף הוא,
ומריקוד הטיפה
יוותר רק
טעם חמצמץ של עבר.
כמו מכל הטיפות,
מכל הגשמים,
בכל החורפים העצובים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.