...מטאפורות? את צודקת. אני טוב במטאפורות. רוצה דוגמא? רוצה
לדעת איך אני רואה את החיים שלך?
אז ככה: אני רואה אותך הולכת בלונה-פארק בתוך מבוך של המראות
השקופות והמעוותות, וליד כל קיר את עוצרת, ומה שאת רואה מולך
-את מאמינה לו: אם הקיר יגיד שאת שמנה, את תגידי, "נכון, אני
שמנה", אם הקיר יגיד שאת עקומה, את תגידי "נכון, אני עקומה".
ואם מעבר לקיר ינפנפו לך אנשים שמחים, את תגידי "נכון, הם
שמחים"...
אם מה שתראי במראה יפחיד אותך - תצרחי. אם הוא יגעיל אותך?
תברחי. אבל אף פעם, אף פעם לא תעמדי מול המראה ותשתקי.
פשוט תשתקי...
את צריכה לנסות את זה פעם - לשתוק מול המראה, ואז את תגלי,
בזמן שאת שותקת, שמראות משקרות כל הזמן. תוכלי לשמוע אותן
משקרות ותפסיקי להאמין לכל דבר שאומרים לך...
הערה:
זהו מונולוג מתוך מחזה מקורי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.