כבר עייף / זכות בסיסית |
כל כך שליו
ואני על כיסא
מביט בעיניך, עצומות
צפצוף
אני נזכרתי
באיך שהיית
במה שעשינו
במה שעשיתי, לך
ביפ
פקחת עיניים
עייפות וזקנות
חיוך עליהן
אך לא על שפתיך
ביפ
"סלחתי" לחשת,
ומשפט שתמיד אמרת
"כבן אדם
שמורה לך..."
ביפ
עצמת עיניים
היד נשמטה
וצפצוף ארוך
לרגע נשמע.
שקט
ואני, עם דמעות בעיניים
ממשיך את המשפט
"הזכות לטעות",
מחייך וסוגר את היום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|