אריק בויקיס / שירה |
שירה. רה. ה.
חשבת שתצליחי לברוח ולהתחפר עמוק בשמיכת הייסורים ?
שלך ? שלי ?
לא, אני עוד כאן וגם מהצד השני של הרחוב, אני מרגיש.
אותך. תך. ך.
ומתוך סבך ערפל הכאב שאת יוצרת בוקע אור,
תשוקה מסויגת לפרוץ החוצה ולשרוף את העבר.
לשרוף עד היסוד
ולערוך וידוי הריגה.
כי בשערי גיא צלמוות נעבור יחד
ונשימתך, לי היא ציווי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|