שוכב במיטה בוהה בתקרה,
מריץ זכרונות בראש, על אותה אהבה שחלפה.
מתייסר בכאב, על כל זיכרון שכואב,
מנסה לעצור, לגרש את החושך בעזרת האור,
לא מצליח אותך להשליך, אהבתי אליך לעד תמשיך!
אם רק היית נותנת לי יד,
אם רק היית מישירה אלי מבט,
אולי היינו יכולים אחרת,
אבל את בשלך, לאחרים את עצמך את שומרת.
אסור להתקדם, ובטח ובטח שלא לחזור,
אין לי לאן, מאחורי השארת הכל שחור.
למי הפתרונים? למי העצה?
גם אלוהים לא יודע מה את רוצה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.