[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ענבל סינגר
/
הילדה שהייתי

היום הכנתי שוקו חם, ותוך כדי עירבוב מדוקדק נזכרתי איך לפני
כמה שנים התחננתי בפני אמא שתמנע ממני את הסיוט הזה לשתות שוקו
חם לפני בית ספר או לפני השינה, ובכלל שוקו חם.
היום אני מכינה בעצמי את המשקה המהביל, ואפילו כשאני יושבת
בבית קפה מעדיפה אותו על קפה איכותי. נראה לי שקפה יהיה הדבר
האחרון שאכניס לפה.

פעם גם לא אהבתי לאכול חצילים. הירק הזה נראה לי קצת לא אכיל.
גם עכשיו אני לא מתה עליו, אבל בואו נגיד שטעמתי לא פעם ולא
פעמיים את סלט החצילים של אבא שלי.

פעם שנאתי לצייר בני אדם. ציירתי רק חיות, שמש ובתים. עולם שלם
בלי אנשים. לפני כמה שנים התחלתי לצייר גם אותם, ממש עם אף,
עיניים, פה והכל.
הכי אהבתי לצייר את השיער שלהם, לעצב להם תסרוקת שמחמיאה למבנה
הפנים. מעולם לא אהבתי פרצופים של אנשים, אבל כבר הייתי מסוגלת
להביט להם בעיניים.

פעם שנאתי את עצמי, את מי שאני, את הפרצוף שלי, האף, העיניים,
הפה, הכל, במיוחד את השיער. רציתי שיער אחר. שיער רך כזה,
דובשני, בצבע מיוחד, כזה שאין לאף אחד.
הסתכלתי במראה וראיתי את עצמי בפעם ה'מי בכלל סופר', ובכל זאת
הרגשתי כמו בפעם הראשונה שפוגשים מישהו. ראיתי ילדה קורנת
וחייכנית, וכמעט שהאמנתי לה, עד שנזכרתי מה אני באמת מרגישה
בפנים. ניסיתי להבין איך אפשר להרגיש רע ובכל זאת להיראות טוב.
איך אפשר להיות שחקנית טובה אבל שקרנית גרועה? מה הנפש שלי
עושה בתוך גוף של ילדה? לוקחת מעלית אל העבר?
כל החיים שלי עליתי במדרגות, קומה אחר קומה, לא מבזבזת זמן
במשחקי ילדות מיותרים, בחיוכים מאוזנים, בשירים שכבר לא
שומעים, אבל רק במדרגות. לא רציתי לעלות בתוך שנייה לקומה
העשירית. לא רציתי בכלל להגיע לשם, רק רציתי לעלות כמה
מדרגות.
עכשיו אני עומדת באמצע הדרך ולא יודעת אם לעלות ולא רוצה לרדת,
אז אני מחפשת דלתות. אולי מישהו גר כאן? מישהו בבית?

היום אני מביטה בתמונות הילדות ואוהבת את הילדה הזאת. היא
הייתה כל כך ילדה, הילדה הכי יפה בגן,  עם תלתלי זהב ועיניים
כחולות בורקות וחיוך כל כך מתוק, אני מתה על החיוך התמים שלה.
מאיפה התמימות הזאת? איפה הילדה הזאת?
הילדה שתמיד רציתי להיות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
צ צע צעי צעיר
צעירה פעורה!










החברה
הפז"מניקית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/2/02 0:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענבל סינגר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה