12/2/2002
היום ה-185  
------------

אני מכור לסקס, זה על בטוח!
זה שאני מתאפק לא ללכת לשלם כסף עבור מין,
זה לא מעיד שהפסקתי לחשוב על זה,
זה לא אומר שאני אתרגל לא לחשוב על זיונים.

ואני אומר לכם, זה קשה!

אני חושב שאני לקחתי את ההתמכרות לקיצוניות.
אם אני לא מזיין, אז אני גולש באתרי סקס.
אם אני לא גולש לאתרי סקס ולתמונות של בחורות יפות.
אני מדפדף בספריית התמונות במחשב שכבר הורדתי.

אם אני לא חושב על סקס!
אז אני כותב עליו.
אם אני לא כותב ולא מדפדף ואפילו לא גולש ברשת לחפש עוד
ריגושים, אני מאונן מנטלית, שלדידי זה בדיוק כמו אוננות רגילה,
רק ללא הפורקן הנלווה.

קשה, קשה לא לחשוב על סקס, כל האפשרויות פתוחות, ההצע גדול
מהביקוש, המחירים יורדים לשפל חסר תקדים, אפשר למצוא כל חשק
לכל ייצר בכל מקום אליו תפנה.

אמש ראיתי את הכתבה על תאילנד, מת לנסוע, לקחת איזה אלפיים
דולר ולפוצץ אותם בלילות ארוכים של גופות עירומים ומזיעים שכל
היום אך ורק מזדיינים, אורגזמות בלי סוף, מין בטרוף של כל
הסוגים, מכל המינים, בכל התנוחות וכל הצדדים עם בחורות
אוריינטליות שאת טעמם אין אני מכיר ולא ידעתי מעולם.

כאן בארץ, אני דלוק על בהירות עור, צחות כשלג, אשכנזיות כאלו,
בנעורי היו המרוקאיות לבנות ומושלגות, היום כל היופי שבעולם
מתגלם ביפיפיות מחבר המדינות שיופיין מסחרר נשמתי עד אימה.
אף פעם לא חשקתי במלוכסנת עיניים, לא חשבתי להיכנס איתן למיטה.

אבל אמש, בגלל התוכנית של אמנון לוי,
נדלקו לי כל הפיוזים!

בגרושים אני יכול לקבל לילה שלם של אהבה מנערה יותר קטנה מהבת
של השכן, בפרוטות הן מציעות גוף וגיזרה בתולית לאשמאים זקנים
כמוני שיבואו להתנחם בזרועותיהן הדקיקות עורגים על מעשה אהבה
קנויה מקוננים על נעוריהם שחלפו ללא שוב.

קשה, קשה להתאפק.
את הקטע של זיונים בתשלום חסמתי בפני עצמי, אין לי כסף מזומן,
לא מרשה לעצמי להחזיק בכיס כסף, כדי לא להתפתות ולשלם. הולך
תפרן. מתאפק כבר הרבה מאוד זמן.
ויודע שבכל רגע נתון אני עלול למעוד...
זה כל כך קל, כל כך פשוט, בסך הכל מאה שקל!

מה זה מאה שקל?

כלום!

אבל אני מתאפק, גם כשאני עובר ליד מכון ששם אני נזכר מה עשיתי
בעבר, גם אם אני חולף ליד פיפ שואו ומת להיכנס ולו לרגע להציץ
מי זאת שנמצאת שם, להחליק עין בגוף עירום של נערה,
להחניק מבט אם היא פצצה לטעמך...

להביט בה לוטשת עיניים שואלות:

"נו... רוצה להיכנס...?"

קשה!

אני מתאפק, כאילו שום דבר לא קרה, אני שומר מרחק מכל חיי סקס,
אפילו בבית אני לא להוט לעשות סקס עם האישה, אני יודע, מכיר את
עצמי. סקס רק מדליק אותי לעוד סקס. אם אכנס למיטה עם הרעיה,
אני אחר כך אשאר כל היום חרמן אש. וזה לא בגלל שאני לא מגיע
לסיפוק, זה כוון שאני נדלק מסקס, הפיוזים שלי יוצתו ויהבהבו
"סקס"
כל היום ומחר גם כן.

קשה,
אני מתאפק לא לחשוב על זה...
אבל גולש באתר סקס ששלח לי חבר,
אני מתאפק לא להתחרמן,
אבל מוריד עשרים מגה סרט כחול.

אני עוצר את עצמי בכוח לא להעלות את המושג סקס לתודעה,
אבל פותח את נגן המדיה וצופה בחבילת הסרטים שהאקסלורייטור
הוריד, עשרות מגה, טונות של סרטים, בשניות ובמהירות עצומה. אני
מקבל בדואל רשימת סרטים באורך הגלות, מקליק, יורד, קליק וזה
בהארד דיסק, שמור וממתין שמפלס החרמנות שלי יגבר על ייצר
האיפוק ואז אני אומר לעצמי: "צ'מע, עכשיו אתה לבד, אין מסביבך
אף אחד, הילדים בבית הספר, האישה בעבודה, אתה לבד, שב תראה
סרטים כחולים, ערמה של סרטים מחרמנים, כוסיות מבלבלות,
מאוננות, מזדיינות ומזיינות, מוצצות, גומרות באנחות גדולות ויש
לך יופי של רמקולים... וכל אנחה היא אנחה שמקפיצה את הזין
בתשוקה"

ואפילו אם המצפון שלי (שאני קורא לו "מילה של גבר") מנסה
להתערב ומזכיר לי שאני צריך להיגמל מההרגל לחשוב כל היום על
סקס.
אני משתיק אותו נחרצות בטענה ש"אני מתאפק ולא הולך לזונות,
אז מגיע לי קרדיט להתחרמן מסרטים כחולים"

הרי אני ממלא את התנאי העיקרי לגמילה שלי!

הפסקתי לשלם עבור שירותי מין!

ואני מציץ בסרטים הכחולים, רואה כמה יפות הן הבנות,
מוחק מה שאין בו כדי לספק את תאבוני, עורך את הסרטים יחד,
את אלו הטובים בקבוצה אחת מסודרת ומאורגנת...

וצופה בהם שוב,
הפעם כל סרט זה סרט!

ובדרך,
האבר שלי מתעבה ומתחיל להפריע לי במכנסיים,
לא נוח כשהוא למעלה ימינה, כואב וזז שמאלה.
חורך לי את הבטן באש תשוקתו הפורצת...
ומתנפח כקישוא ממולא באורז באמצע בישולו ועומד להתפקע.

לא נוח, כואב! - ואני משחרר אותו לחופשי,
מוציא אותו לאוויר העולם לוהט ומלובן, מוכן ומזומן לאחיזת היד.

מביט בשעון, בודק כמה זמן נשאר,
סוגר את הדלת שלא אתפס עם המכנסיים מטה...

ומאונן.

יש פעמים שאני יכול לאונן אבל לא אצליח לגמור...
מהלחץ, מקוצר זמן, מהחשש שאולי מישהו יגיע ויפריע.
לעיתים אני מאונן, כמה וכמה פעמים ורוצה עוד... ועוד.

קורה שאפילו לא עומד לי!
ואז אני נעזר ברבע כדור ויאגרה, סתם כך...

מתאפק,
מתאפק לא ללכת לנערות בתשלום,
אבל לא מצליח להתאפק מסקס וירטואלי.

פעם הייתי גולש כל יום לאתר סיסמאות מפוצחות של אתרי סקס,
רובם סתם עובדים על האנשים בעיניים, אבל יש הפתעות,
עד היום אני זוכר ערב אחד, לפני כמה חודשים טובים, שמצאתי אתר
שנתן שידורים חיים של נערות מול המצלמה כבקשתך.
הופעל צ'ט ובו ביקשו הגולשים מהנערה לעשות כל מני דברים...

והיא עשתה, זה היה מדליק פחד! הבחורות כל כך יפות וצעירות,
רק להביט על הפנים שלהן כבר עמד לי, לילה שלם טיילתי שם בין
המצלמות, עשרות כוסיות מכל המינים והצבעים, מתפשטות, מאוננות,
דוחפות ויברטור, אצבעות ומה עוד...
רק שתבקש,
תקליד את הבקשה
ומיד זה יבוצע...

פותחות את הערווה רחב, נותנות למצלמה לחדור אל תוך החור.
כוסים וורודים, דגדגנים אדמדמים, ערוות גלוחות עם שפתיים
גדולות ומופשלות, ערוות חלקות בצבע אפרסק רכות ובתוליות נטולות
שפתיים פנימיות, עגולות, סימטריות כמו פרח...
כל אחת היא כוס ששוה ליקוק. ואני ניגנבתי!
שמונה שעות ברציפות נעצתי מבטים חומדים,
אוננתי להנאתי, גמרתי פעם, שוב ושוב ושוב ושוב ושוב...

מתאפק,
אני מתאפק היום לא לגלוש באתרי סקס.

מתאפק,
מתאפק לא לחפש סקס וירטואלי,
כל כך קל להגיע אליו, כל כך פשוט,
רק להקליק ואתה מקבל מה שאתה רוצה.

אבל אני מתאפק.
לא גולש לאתרי סקס,
רק מקבל אותם ישירות לדואל.

מתאפק...
עד כמה שאפשר!