אתה!
אתה, לא יודע כלום.
חרוז לדוגמא, הוא בדיוק הקשר בין דיפלומה וים.
והוא כבר מצא את דרכו להגיע אל אוזנינו.
חוצה את המעבר הבטוח בסנדלים
ואתה בכלל לא אוהב סנדלים.
לכן כנראה, אתה לא מרגיש כלכך בטוח.
מכונית כסופה, כבישים ריקים.
הדרך הביתה.
אתה עדיין מחפש משהו.
מנסה למצוא בתחנות האוטובוסים הנטושות
חדר מתבגרים באווירה נשית.
צד שמאל.
לא - ימין.
אתה לא יודע.
אך אתה רוצה לחיות לנצח.
אתה חושב שאתה כאן.
וכאן יש דיבורים על שלום ובטחון.
בטחון עצמי.
בטחון עצמי מופרז.
אז אולי בוא ותסביר לי משהו.
אולי, תמצא אצלי איזו טעות.
תועלה במעט, הערכה עצמית נמוכה.
העימות, בעצימות נמוכה.
כדאי לך, תקבל עשר נקודות ותוכל להשתתף בהגרלה.
מה, אתה לא גאון מחשבים?!
כי לי תמיד היה הרושם,
שיש להן חיבה ליוצאי יחידה מובחרת.
אני יודע.
אתה, בטח חושב שאני מזלזל.
כן אני יודע.
פצעים בגב ובפנים מציקים לך כמו לכלוך בין האצבעות של
הרגליים.
אני יודע הכל.
הכל.

אופס - שכחתי להציג את הנגנים.
פתאום אני מריח את הבושם שלה.
אולי אני מדמיין.

שתיים אחרי חצות, אני יושב וכותב, והן כולן מזדיינות.