[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יאיר אשל
/
איך להיות מפורסם

יום אחד, אתה עובר ברחוב, ורואה אקורדיאון. אתה אומר לעצמך,
וואו! אקורדיאון! אני אנגן במסיבות בשירה בציבור, ואכבוש את
ליבה של ציפורה, אהובתי משכבר הימים. אז אתה קונה אקורדיאון,
ומנסה להוציא ממנו תו. איזה זיוף. זדים! יהא עליך ללמוד כיצד
לנגן בו.
ואתה לומד אקורדיאון. מקץ שנה, אתה נעשה מסמר הערב בכל מסיבה.
כאשר המסיבה מתדלדלת, אתה תמיד מגיע עם האקורדיאון וכולם
שמחים. אך יותר מכל, אהוב עליך השיר "הי הג'יפ", בו מביטה בך
ציפורה בעיניים בורקות.
וכך חולפים הימים. בכל יום אתה משתפר ומשתפר, למען תזכה באהבתה
של ציפורה, אך היא בשלה. עד כי יום אחד, מתארח שאול קטלמוני,
בחדר האוכל, והוא נפעם מנגינתך. בחטף אתה אורז חפצך, נושק
לציפקה על לחיה ואומר לה: את חכי לי ואחזור. אני נוסע ללאס
וגאס, לכבוש את הבמות.
בתחילה, אתה וקטלמוני מנגנים ברחוב. אנשים משליכים מטבעות. יום
אחד, המזל משחק לך במכונת ההימורים. "אני עשיר!" אתה צועק בראש
חוצות. אתה וקטלמוני מקימים מועדון קטן ליורדים, ונפולת
הנמושות באים לשיר עימכם קצת. איזו אוירה מהנה.
לפתע פורץ לחדר ג'ו וון ג'ק, האיש החזק ביותר בעיר ואומר לכם:
רבותי! קחו 20 מליון דולר, ותפיקו לי תקליט. אתה מאושר עד הגג.
איך הקיבוץ יקנא! ואתה שורף את הבמות! נעורת כשרות באות כדי
שתחתום להם על החזיה, אך כאשר אתה שב לביתך, משהו ריק. אתה
מרגיש כאילו השארת משהו מאחור. כאילו... יש משהו שעוד לא הצלחת
להשיג.
יום אחד, מישהו בקהל צועק לך! "הלו! תנגן הי הג'יפ!". פתאום
הכל ברור לך. אתה עוזב את הבמה, משאיר את האקורדיאון מיותם,
משאיר את הקהל המום, תופס מטוס אל על לישראל. כל הדרך אתה שר,
הבאנו שלום עליכם. בנתב"ג, אתה הודף את המעריצים, בועט באנשי
המכס, נכנס ללימוזינה, ונוסע לקיבוץ. כל הדרך אתה מביט בנופים,
ויודע שהדרך עוד ארוכה. אבל כבר עברת את ירושליים. עברת את ים
המלח... עברת את באר שבע... עברת את אילת... עברת את הקוטב
הדרומי... והנה הקיבוץ. אתה נכנס בשער, לא אומר שלום לשומר, לא
עוצר לשאול מה שלום אבא, ישר לקיוסק שבו עובדת ציפורה. אתה
פותח את הדלת בטריקה ואומר "ציפקה!"
היא אומרת "מה?"
ואתה מחייך אליה ואומר: "בחיאת, תביאי נובלס לייט."

(מתוך - סיפורי כבשים)
ביצוע מקורי - נדב מאיר
http://stage.co.il/Stories/291650







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם אף אחד לא
היה אומר משהו
חשוב, אני הייית
אומר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/1/04 14:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יאיר אשל

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה