איש אחד שלא גר במקומותינו, היה בעלה של אישה חסודה ופרה. זו
נתנה לו חלב, כמובן שגם סיפקה את כל צרכיו וצרכי ילדיו. יום
אחד פסקה הפרה מלתת חלב. כל שניסה לשכנע אותה בטוב וגם ברע לא
עזר, העטינים ייבשו. כבר עמד להובילה לשחיטה, אך תחנוני אשתו
זוגתו שתחייה, וגם קול ההגיון הדל שעוד נותר לו ואולי ליבו
הרחום שהחליט לבקש עצת מומחים, ונכנע. כל היועצים אליהם פנה
הרב גם הגבאי היו במבוכה, משכו בכתפיהם בסימן של סימן שאלה.
מי שמע על רופא לפרות שלא נותנות חלב?
כמעט והחליט להוליכה אחר כבוד אל הקצב, עד שעמד ונזכר ששמע על
מומחה בעל שם בעיר הבירה, מהלך יומיים הליכה. לא התעצל, נשק
לאשתו זוגתו שתחיה, ברך לשלום את ילדיו ולאחר שהבטיח לעצמו
שהבית יתנהל גם בהעדרו, אתם יודעים לבטח למה הכוונה, יצא במסע
רגלי אל העיר הגדולה.
בליל ריחות וצלילים מקביל את פניו. מעולם לא היה כאן, כנראה גם
לא יהיה, אז הוא מנסה לספוג את הכל לתוכו למשמרת לימים
חסרים. את המומחה ששמו יצא לשמצה, מצא ללא שום בעיה. קצת חושש
ובעיקר דואג לתשלום, הוא נוקש בשקט על דלת כבדה ומשרתת נאה עם
אחוריים נאים עוד יותר, מקבילים את פניו בחיוך מבוזבז.
הרופא המומחה האזין לבעיה גם חייך אל בעלה של הפרה, בדקה מכף
רגל עד עטין, הסתכל בעיניה כמובן גם ניהל עימה שיחה ארוכה,
ואחרי מחשבה פחות ארוכה הניח לניירותיו ואמר בבטחה, "כן ידידי,
יש לך בעיה. הפרה שלך פשוט צמאה לקצת, לטיפ טיפונת אהבה."
"מתי, אם מותר לחטט ולנבור, אמרת לה בפעם האחרונה, אני אוהב
אותך?" הקמט על פניו של האיכר גילה את האמת המרה. האיכר כמו
רבים אחרים קמצן בדיבורים, אולי גם במעשים. זה כל הסיפור, דבר
לא נעלם מעינו של המומחה הידוע בציבור.
"כן, כן. אם ברצונך חלב," חידד המומחה את הוראתו. "אמור לה
בבקשה, בבקשה שלוש פעמים ביום, אני אוהב אותך נהדרת ויפה."
חזר האיכר הביתה עייף ומושפל. איך יגיד לפרה דברים כאלה שאין
הוא אומר לילדים בטח לא לאישה? בסופו של דבר החליט שאין לו מה
להפסיד ירד לרפת, אחז בצווארה של הפרה התבונן לתוך עיניה הכהות
ולחש: "אני אוהב אותה פרה, ואחר בקול צעקה רמה "אני אוהב אותך
פרה."
ראשה של אשתו הציץ אליו מפינה חשוכה ועיניה בוהקות משמחה.
וראה זה פלא הפרה החלה לתת חלב בשפע, וגם האישה ילדה בן זכר
בשעה טובה. לא מיד כמובן אלא אחרי.. שבעה ירחי לידה.
מאז מקפיד האיכר לומר לפרה וגם לאישה שלוש פעמים ביום בקול
שהולך ומצטרד משנה לשנה: "אני אוהב אותך, אני אוהב אותך
פרה...."
ואם הוא עדיין חי, לבטח יספר לכם שזה לא כל כך נורא.
ואתם שחולבים כל השנה ידידים ובני משפחה, מורים וחברים, או
לפחות מנסים. דעו שיש לכם עכשיו קלף מנצח בכיסים. רוצים להשיג
עוד, אז בבקשה נא לגשת בזהירות ובמהירות למלאכה. חיוך רחב, בטן
בפנים ו...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.