צאלי רוט
מצוקות השבוע שעבר
מסיבות סמים של השבוע הבא
היום אני קורא עיתון
- "תגיד לי שהעיר הזאת היא לא באמת"
- "ואם אגיד זה ישנה?"
אתמול היה טירוף. קמתי ברבע לשלוש בצהריים מרעש שעשה חבלן
משטרה בחוץ. הראש שלי הרגיש כל-כך כבד שהייתי חייב לעשות
אמבטיה ופשוט לשכב שם איזה חצי שעה. נרדמתי בתוך האמבטיה,
כשהתעוררתי המים כבר היו קרים, יצאתי רועד מקור ורצתי ערום
לחדר, הדלקתי את הרדיאטור וחיפשתי מגבת, בעשר דקות הבאות פשוט
ישבתי על המיטה עטוף במגבת מול התנור, ועישנתי את הסיגרייה של
הבוקר. על הריצפה מצאתי פתק שרשמתי אתמול:
"מחר: ללכת לבנק,לקנות עיתון,
ללכת לחנות דיסקים,להתקשר לעוזי"
השעה כבר הייתה כבר כמעט חמש כשיצאתי החוצה, הגוף שלי כאב כל
הדרך אל הבנק. עד שיצאתי מהבנק כבר התחיל להחשיך. התחלתי ללכת
בחזרה לדירה, מבעד לחלון ראווה של אחת החנויות ראיתי פתאום
מישהי שהחלפתי איתה כמה מילים אתמול ב"דקדנס", סובבתי את הראש
לכיוון השני כדי שלא תזהה אותי. בזמן האחרון אני מנסה להימנע
משיחות מקריות עד כמה שאפשר, להוציא את אתמול בלילה אפשר לומר
שאני די עקבי. עצרתי לקנות עיתון בקיוסק לפני שעליתי לדירה.
באופן עקרוני אני שונא יומנים, אני שונא את המוסד הזה, שונא את
החוקים שלו. התחלתי לכתוב יומן מתוך מחשבה שאם אתאר לעצמי את
ימיי על הדף, אולי אוכל להצביע על איזה חוט מקשר, למרות שעוד
לא ברור מה למה. אני משתדל לכתוב כל יום, למען המטרה, אני מנסה
להיצמד לדברים כמו שהם קרו באמת, בלי לפרש,לייפות או להעכיר,
אני יוצא מתוך ההנחה שבעיות לא נעשות יותר מסובכות רק כי הן
שלך (להעתיק למחברת), ורק כשהן מופיעות על הדף אתה באמת
יכול להעריך את משקלן - משקל של אותיות על דף, לא?? אולי לא
המשך יבוא... |
