יצחק ירום / סוף העולם - ימינה |
והנה, נשמתי הארורה מסרבת למצוא בה מנוחת לבנה.
בניתי משען, מסגסוגת עמידה ובחום הכבשן,
והנה, מוחי קודח עליי ואני לא אשן.
ארגתי מחצלת, מקש מיותם, בקרני החמה,
ובקור הלילה רועד גופי, בוכות רגליי ואין נחמה.
שילבתי ידיים אל מול הייאוש, שילבתי רגליי, ישבתי כעוס,
אעזבני ירח קפוא, שמש האש, התרחקי מעליי, טעם מאוס.
מוכה ירח, עומד מול צללים של מפעלי ענק העבר,
מוכה שמש, הוזה אנשים, מתהלך מבורבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|