רעות רון / הריקנות מתפשטת |
היא עכשיו ערומה.
במראת החיים
מביטה על עצמה.
פתיתי שמש קרים
חודרים אל חדרה,
ובעצלות צהריים
מאירים את עורה.
התקליט הישן
גומר עוד נעימה,
מוסיף ומסתחרר
באנחה עמומה,
התקליט הישן
גומר עוד נעימה,
מוסיף ומסתחרר...
הריקנות מתפשטת,
היא עכשיו ערומה.
מול מראת החיים
היא כנה עם עצמה.
הריקנות מתרוקנת,
גם אם אין לה ממה.
הריקנות מבכה,
מבכה את עצמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|