הכל יצא, לא נותר מה לומר,
שיירי מחשבות דבוקים לתבנית
ופירורי חלומות על התחתית,
העלים נשרו משערי וחליפת העירום בלויה,
החורף הזה יהיה הקר והבודד במאה שנה.

המלחמות התרוממו מעל הקרקע
לעבר הכוכבים
ובסופם ישכבו כל האלים מתים.
אהובתי, פרועת שיער,
ממלמלת דברים ללא טעם
ואהובי, משכבר, שוחה באוקיינוס של זעם
הגשם, בחורף, יצרוב את עורי
כמו גופרית הנשלחת לשרוף את תומתי עם סדומי
אף קשת כבר לא תופיע, הברית נשכחה
וזקן מספר לילדים ,בשדות , מהי שמחה
והילדים, מותחים צווארים ולא מבינים מילה