ארץ בלגר רחבת ידיים.בעבר נהגו לכנותה "ארץ בני האדם",אך במשך
הזמן ערכם של בני האדם הועם ועירם האיתנה והגדולה החלה מתכסה
צל תחת שלטונם של רבים רודפי תהילה ותאבי שלטון.
גבולות בלגר גובלים ממזרח באלמרון, משכן האלפים הכסוף.
ממערב גובלת בלגר בנהר השחור, אשר מימיו מוכתמים בדמם של אלפי
יצורים אשר ניסו לעוברו או לשתות את מימיו.
גבולותיה הצפוניים של בלגר גובלים ברכס ההרים וישאן, המקיף את
וישאניה ארץ המישורים והחולות.ומדרום, ביער האפל, או "הרשע"
בפי בני האדם אשר בצפון, מעבר לרכס הרי הוישאן.
הוא תר את כל בלגר, סייר בכל וישאניה, בה מצא שלווה ושקט כפי
שאהבה נפשו, טיפס על הרי הוישאן, עבר אל הארץ הצפונית, בא
בדברים עם שרי האלפים, בני האדם והגמדים.
הוא אהב להתבודד, נפשו היתה בנויה להתבודדות, אך לעתים מצא
עצמו מתגעגע לחברה עד דמעות.
לובש היה תמיד את גלימתו האפורה כהה, בעלת הברדס שכמעט תמיד
היה משוך על פניו. קשת וחצים היו תמיד על כתפו, אף כי כמעט ולא
השתמש בהם. גם פיגיון אלפים היה לו, מתחת לקפלי גלימתו.
רבים ידעו מי הוא ורבים לא ידעו. לעתים ראו אותו בני האדם
בחטף, אך רק לשבריר שניה ולאחר מכן היה מיד נעלם לו לדרכו.
האלפים באלמרון ידעו את נפשו,עד כמה שאפשר לדעת אותה.היצור
שהכירו הכי טוב הוא שר האלפים אשר באלמרון.
לעתים הופיע בחלומותיהם של בני האדם,כאשר היה עובר קרוב
לארצם,אך הם לא זכרו דבר מאותם חלומות.
האלפים אשר בצפון, מעבר להרי הוישאן, לא ידעו עליו ולו מעט
מאוד.
אבל אני רוצה לספר לכם עליו, בין אם בני תמותה אתם בין אם לאו.