מדיום הסיפורים המצויירים שהוא אחד מצורות התקשורת הפופולאריות
ביותר כיום בעיקר אצל ילדים ונוער אך גם בקרב מספר גדל והולך
של מבוגרים .
וכידוע מאז ומתמיד שימשו סיפורי הספר הופולארי ביותר התנ"ך
כנושא פופולארי ביותר אצל ציירים ואמנים שונים כמו מיכאל
אנג'לו ורמברנט , ודומה היה שכשייוצר מדיום הקומיקס ימצא שם
גם התנ"ך מקום מרכזי .
אמנים יהודיים שונים איירו לאורך הדורות את סיפורי התנ"ך עוד
מהמאה השלישית לספירה ששם התגלו אירוים של סיפורים תנכיים על
קירות בית כנסת בדורה אורופוס שבסוריה ואילך דרך כתבי יד
מאויירים שונים של התנ"ך ושל ההגדה ועד ציירים יהודים
מודררניים כמו מארק שאגאל .
ניתן היה להניח שהתנ"ך ישמש כנושא השראה חשוב גם בקומיקס
הישראלי. אך לא כך הוא המצב.
הקומיקס הישראלי היה מאז ומתמיד צורת אמנות שנחשבה לנחותה
ומפגרת מעצם מהותה ו"הוגלתה " במשך שנים רבות לעמודים
האחרונים של עיתוני הילדים שם התמקדו נושאי הסיפורים לרוב
בסיפורי הרפתקאות ומדע בדיוני שונים , ורק לעתים רחוקות
יחסית יצרו אמנים ישראליים סיפורי קומיקס על נושאים היסטוריים
ולא כל שכן תנכיים ,
אך פה ושם הופיעו גם סיפורי קומיקס כאלה ומהם בעלי איכות טובה
למדי .
סיפור הקומיקס התנכי המקורי הראשון בשפה העברית היה "גם אמנון
במתנדבים :ספור על גבורת נער עברי בתקופת השופטים " שנכתב בידי
יעקב אשמן ואוייר בידי הקריקטוריסט הידוע דוש והופיע בשבועון
" הארץ שלנו" ב1954 .סיפור זה שהיה אחד מסיפורי קומיקס
ההרפתקאות הראשונים שהופיעו בשפה העברית תיאר את הרפתקאותיו
של נער עברי וידידו המבוגר שמרגלים בתקופת מאבקם של דבורה
הנביאה וברק בן אבינועם בכנענים ,בעיר הכנענית חצור ,לומדים
שם את סוד הכנת הברזל ומחבלים במרכבות הברזל של כוחותיו של
המצביא הכנעני סיסרא וכך תורמים לניצחון שבטי ישראל . ככל
הנראה סיפור זה לא זכה להצלחה מרובה בקרב קהל קוראי " הארץ
שלנו"
שכן הוא נישאר יחיד במינו בהיסטוריה הארוכה של המגזין ולא
הופיעו חוץ ממנו קומיקסים תנכיים ( אם כי הופיעו מספר מצומצם
של קומיקסים היסטוריים על תקופת בר כוכבא) אך זה לא הפריע
לגרפיקאי דוד טרטקובר לתקוף ספור זה ואת המגזין כולו במאמר
מאוחר שלו על תולדות הקומיקס הישראלי על "לאומנותו".
במשך תקופה ארוכה לאחר מכן לא הופיעו סיפורי קומיקס תנכיים
בשפה העברית פרט לסיפור מתורגם של האמן הבריטי הידוע פראנק
בלאמי על דוד המלך שהופיע בכתב עת קצר ימים " פם פם " וזה
נקטע באמצעו עם סגירת כתב העת ובדיוק לפני הסצינה החשובה של
הקרב בין דוד וגלית ! וכך הקוראים נשארו במתח מבלי לדעת אם
ניצח דוד את גלית .
את הסצינה שלא הופיעה בתרגום ישראלי של הקרב בין דוד וגלית יש
כאן :
http://members.aol.com/bellamyart/david.htm
רק ב1967 הופיע סיפור קומיקס תנכי נוסף היה זה " רות ובועז"
מאת ארנונה ( גדות, סופרת ילדים פוריה וידועה של סדרות כמו
"עופר ועופריקו " ו"חבורת פופיק" ) ואשר דיקשטיין ( אמן
הקומיקס הישראלי המוכשר ביותר של התקופה )שהופיע בכתב עת בשם
"בוקי ". היה זה מגזין קומיקס שהוקדש רובו ככולו לעלילותיהם
של "סופר גיבורים" כמו סופרמן ופלאש גורדון וגם של האל
הפגאני הסקאנדינבי "תור " שנקרא בתרגום העברי בשם " רשף" ,כך
שהסיפור התנכי על רות ובועז נראה מעט כלא במקומו .אך עדיין
היה זה עיבוד נאמן ונחמד של הסיפור התנכי ב"מגילת רות ". אך
כנראה גם הוא לא זכה לחיבה רבה בקרב
קוראי "בוקי " שכן לא הופיעו שם יותר קומיקסים תנכיים .
השבועון " דבר לילדים " פירסם ב-1972 מעין קומיקס תנכי גבולי
בשם "גיבורי מרד החשמונאים" שאותו כתב וצייר יקי קאופמן ועסק
בעלילותיהם של שני נערים אמיצים ממודיעין שעוזרים ליהודה
המכבי לכבוש את ירושלים. גם סיפור זה לא זכה לפופולריות כלשהי
שכן לא היה לו כל המשך או סיפור נוסף מסוגו ב"דבר לילדים "
וקאופמן עבר
לצייר את עלילותיה של דמות היסטורית או יותר נכון פריהיסטורית
אחרת -," דומבי האדם הקדמון " שזכה להצלחה גדולה לעין ערוך
מאשר גיבוריו החשמונאים .
הסופר הידוע פוצ'ו ( ישראל ויסלר ) שהרבה לשלוח את ידו גם
בכתיבת קומיקס פירסם גם הוא סיפורי קומיקס תנכים משלו שאותם
איירה יפה טלרק : "שמח בתיבת נח" שהופיע במוסף "ידיעות אחרונות
לילדים" , ב-1982 על עלילותיהם המבדחות של נח ובניו בתיבה.
ו"עלילות אסטי ומוטי :פירוש אישי למגילת אסתר"שאותו שגם הוא
הופיע ב" ידיעות אחרונות לילדים" ב- 1983. וכמובן הציג את
מגילת אסתר באור הומוריסטי .
אך היה זה במסגרת כתב עת למבוגרים ששם הופיע גרסת הקומיקס
החשובה ביותר בשפה העברית לתנ"ך. הייתה זאת יצירתם של
הסטיריקן אפריים סידון והצייר אבנר אברהמי " התנ"ך : 954
פרקים " או כפי שנקרא בספרים שבהם כונסה " לחיות מהתנ"ך".
קומיקס זה שהופיע במקורו בכתב העת הפוליטי " כותרת ראשית" היה
סידרה סטירית פרודית על התנ"ך שניסה להציג את אירועי התנ"ך
כמשקפים אירועים פוליטיים עכשוויים לחלוטין ( גישה לא שונה
לחלוטין מזאת של הדרשנים לאורך הדורות ) . הסדרה הייתה
אמורה לכסות את כל ספרי התנ"ך אך בסופו של דבר היגיעה רק עד
לאמצע ספר שופטים לתקופתו של יאיר הגילעדי כתוצאה מסגירת כתב
העת ( ובכרכים שכונסו ממנה היגיעו רק עד סוף ספר דברים ) וחבל
. אם כי אין ספק שהיה בסדרה זאת הרבה מאוד כדי לעורר את
זעמם של החוגים הדתיים הרי היה זה הניסיון השאפתני ביותר בתחום
הקומיקס הישראלי להשתמש בחומרים תנכיים.
מספר הקומיקסים התנכיים שנוצר מאז הוא מצומצם ביותר, כמעט ניתן
לספרו על אצבעות יד אחת
בכתב העת לילדים "כולנו " הופיע ב1991 סיפור תנכי נדיר
ביותר בשם "ימי אנטיבוכוס " אותו כתב וצייר שרון פרי שהיה
קומיקס סטירי פרודי בסיגנון "לחיות מהתנ"ך " ( אם כי מרוכך
יותר ) על יעקב ובניו.
סידרת קומיקס תנכית לילדים חשובה יותר לעין ערוך הייתה סידרת
" בעיקבות סוד החגים" סדרת ספרים מצוינת על חגי ישראל שבה
שולבו ביחד סיפור קומיקס על נושא סיפור החג במשולב עם הסברים
על החג מאת מומחים שונים . הקומיקס נוצר בידי הקומיקסאי
הישראלי המפורסם והפורה ביותר כיום אורי פינק שהתפרסם הודות
לסידרת הקומיקס שלו זבנג ( שמאז הפכה גם לסידרת טלביזיה
מצליחה) על חבורת תלמידי בית ספר מוזרים .
הספר הראשון בסידרה היה "בעקבות סוד המגילה" (1992)
שעסק במגילת אסתר ובחג הפורים .פינק יצר עבור ספר זה סיפור
מבדח ביותר על אירועי מגילת אסתר ( פינק צייר גם פרודיה על
אירועי מגילת אסתר שבהם דמויות חבורת "זבנג " שלו הופיעו
כדמויות מהמגילה " בסיפור שנקרא בשם "זבנגילת אסתר " והופיע
בספרו זבנג 7 ) .
הצלחת הספר הביאה לספר שני בסדרה "בעקבות סוד פסח" (1993) ספר
זה התבסס הפעם על אירועי חג הפסח .אך הפעם היה הסיפור פרוע אף
יותר מהספר הראשון .פינק יצר עבורו מעין סיפור מדעי בדיוני על
בלש כנעני הנוסע בזמן ונאבק בחבורת נוסעים בזמן מרושעים
בתקופת האבות ובעיקר בתקופת יציאת מצרים כנגד נסיונם
לשנות את ההיסטוריה ולמנוע את יציאת מצרים ושילב כל עמוד של
סיפור הקומיקס בעמודי ההגדה ,והתוצאה שלוותה בהסברים מלומדים
שונים על משמעות ההגדה הייתה סוריאליסטית למדי.ואולי דווקא
בגלל זה .ספר זה זכה גם הוא להצלחה רבה אף יותר מהכרך הראשון
בסדרה והוא נמכר עד היום בהצלחה גדולה בכל פעם שמגיע חג הפסח
.
בסדרה זאת אמור היה להיות ספר שלישי שיעסוק באירועי חג החנוכה
ומרד החשמונאים אך חילוקי דעות בין פינק ושותפיו בשאלה אם
להכניס את סיפור "חנה ושבעת בניה " לקומיקס או לא ( פינק חש
שזהו סיפור רציני מידי לסיפורים הקלילים שאותם העדיף לכתוב
ולצייר) מנעו את הופעתו והסדרה היגיעה לסיומה וחבל מאוד .היא
היגישה
סיפורי קומיקס מבדחים על נושאים תנכיים שמהם גם ילדים ששנאו
תנ"ך יכלו ליהנות .
מכיון שכיום הקומיקס נעשה נפוץ ביותר גם בכתבי עת לילדים
חרדיים ניתן גם שם למצוא מידי פעם קומיקסים תנכיים כמו
בחוברת חרדית בשם "הרפתקאותיו של מוטי והגולם" ( תרגום של
סדרת קומיקס אמריקנית של חסידי חב"ד בשם "הרפתקאות מנדי
והגולם") שם נמצא הסיפור "אברהם נלחם ומציל" סיפור קומי על
מאבקם של אברהם ואליעזר בצבאות ארמפל ועמיתיו המלכים ,סיפור
שלמרות יראת השמיים שבו הוא גרוע ביותר מבחינת כתיבתו
וציוריו.
בנוסף לכך פורסמה בשנות ה-80 סידרה של ספרים שהתבססו על סיפורי
התנ"ך בשם " התנ"ך שלי בתמונות " שבה סיפורי התנ"ך הוצגו
בצורה שגבלה בקומיקס עם תמונה לכל פסוק והיה חסר רק בלון של
דיאלוג כדי להפוך את הסיפורים לקומיקסים אמיתיים .בסידרה זאת
שיצאה בהוצאת רביבים בעריכת אוריאל אופק ,היו 48 כרכים ( כולל
ספרים שהתבססו על הספרים החיצוניים ,יהודית ,טוביה וספרי
החשמונאים ) והיא הייתה ללא ספק צעד גדול מאוד לכיוון
הקומיקס בהשוואה למהדורות מאויירות קודמות של סיפורי התנ"ך
הקודמים שבהם היה דגש גדול יותר על הטקסט לעומת הציורים
,ויתכן שהיא
מראה את הכיוון לעתיד של הצגת סיפורי תנ"ך לילדים.
אך השימוש בנושאים תנכיים בקומיקס הישראלי נשאר נדיר למד בשנים
האחרונות . וישנם רק שני יוצאי דופן לכלל זה .
האחד מהם הוא קומיקס היוצא לאור באנגלית דווקא בעיתון היומי
"ג'רוזלם פוסט " סידרה בשם DRY BONES (עצמות יבשות ) מאת
יעקב קירצ'ן ,סידרה שכבר שמה מרמז על מקור תנכי חזון העצמות
היבשות של הנביא יחזקאל .וכך בדומה לסדרה של אפרים
סידון DRY BONES עוסקת בסאטירה על אירועי היום בישראל והיא
עושה זאת לעתים קרובות תוך שימוש בסיטואציות ובדמויות תנכיות
. אחת הדמויות הקבועות בסדרה היא של המלך שלמה שלמרות המסורת
על חכמתו המזהירה הרי כאן הוא מייצג את הטמטום וחוסר האחריות
של כל מנהיגות באשר היא והמנהיגות הישראלית בפרט .שלמה
מתואר בקומיקס כמרוכז בעצמו ,וכרודני ואין דבר שהוא נהנה ממנו
יותר מאשר להוסיף עוד מסים על נתיניו שכבר נאנקים מעול המסים
והבירוקרטיה שלו .
לצידו מופיע בקומיקס יועצו הנכנע והחנפן המייצג את הפעיל
המפלגתי בבגדים תנכיים. לעתים קרובות מופיעים בקומיקס גם
דמויות תנכיות אחרות כמו אברהם ,משה והמרגלים ואחרים , אך
שלמה נשאר כדמות קבועה ומרכזית בקומיקס לצד הדמויות בנות
ימינו ,ומייצג את העל זמניות של התנ"ך והרלבנטיות שלו לבעיות
המציקות ביותר גם היום בדיוק כפי שעשו אפרים סידון ורבים
אחרים בסיפורי קומיקס תנכי .
יוצא הדופן השני הוא אמן הקומיקס הדתי שי צ'רקה שהוא אחד
הקומיקסאים הישראליים המוכשרים ביותר כיום. צ'רקה שהושפע מאוד
מסידרת הקומיקס הצרפתית ההומוריסטית "אסטריקס" על ימי יוליוס
קיסר מרבה לפרסם קומיקסים הומוריסטיים משלו על תקופות קדומות
בתולדות ישראל. במגזין לילדים דתיים "אותיות " פירסם סידרה
על הרפתקאותיו הפנטסטיות של האמורא הקדום והגוזמאי רבא בר בר
חנא ,אך הוא התפרסם במיוחד קומיקס המציג את המשנה בצורת
סיפורים מבדחים על עלילותיו של בבא היהודי הקדמון הקטן והלא
יוצלח מתקופת המשנה. .
צ'רקה יצר בכתב העת "אותיות" בשנת 1987 סיפור בשם "יוני
המכבי הקטן " על עלילות נער במודיעין שמסוגל לדבר עם בעלי
חיים ועוזר למכבים במרד נגד החשמונאים כאשר בקרב בית חורון הוא
שולח צבא עכברים שמבהיל את פילי היוונים ומביא לתבוסתם. צ'רקה
כתב לסיפור זה סיפור המשך "יוני וכד השמן " ב-1988 שבו יוני
עוזר לטהר את בית המקדש מהחיילים היווניים בעזרת בעלי חיים
שונים כמו עטלפים ולבסוף מוצא בו את כד השמן היחיד ששרד בו.
ב"אותיות" הוא פירסם ב-1996 גם את "מבית לבית ":קומיקס
היסטורי שתאר בצורה הומוריסטית את תולדות עם ישראל מאז ימי
חורבן בית ראשון וכלה בחורבן בית שני.חלקיו הראשונים של קומיקס
זה היו כמובן תנכיים. ולמרות ההומור שנמצא בקומיקס זה בשפע
נקודת המבט שלו היא מסורתית קיצונית ,ולמעשה ההפך הגמור מזו
המוצגת במקבילו החילוני "לחיות מהתנ"ך ".
. ב-1999 פירסם צ'רקה הגדה לפסח בשם "ההגדה על פי בבא" שגם בה
כיכב גבורו קטן הקומה כאחד מיוצאי מצרים. ובשנת 2001 פירסם את
ה"מאגנום אופוס " שלו עד היום "מסע הציד של בבא " סיפור אפי
הומוריסטי שבו יוצא בבא בעקבות החיות הדמיוניות השונות
המוזכרות בנשנה ובתלמוד כמו הלויתן והשמיר ( שאותו צייר צ'רקה
כמו יצחק שמיר).
.בנוסף פירסם צ'רקה ב"עיתון ערוץ הילדים" לצד כמה סיפורים
מיתולוגיים לא טיפוסיים על דמויות כמו תזאוס והמינותאור גם את
"אגדה של ילד : עלילותיו המסעירות של דוד המלך". סיפור
בהמשכים על עלילות דוד המלך בילדותו. אך נראה שהסיפור לא זכה
להצלחה רבה בקרב קוראי המגזין שהעדיפו את עלילותיו של "אדי
בלגן" גיבורו הכמו אמריקני המודרני של עמיתו של צ'רקה,
נמרוד רשף והסיפור נקטע לאחר זמן קצר.
להצלחה רבה יותר זכתה סדרה של צ'רקה שאותה הוא מפרסם במגזין
הקבוע שלו "אותיות " על עלילות בלש בתקופות תנכיות שונות כאשר
על הקוראים הצעירים לזהות באיזה תקופה מדובר ומיהם האישים
התנכיים המופיעים.
סיפורי הקומיקס של צ'רקה הם ללא כל ספק הניסיון המעניין ביותר
כיום לשלב את ההיסטוריה היהודית הקדומה והתנ"ך עם הקומיקס. הוא
עצמו מתוודא שיש לו בעיות להכניס דמויות תנכיות כמו דוד המלך
לסיפורי הקומיקס שלו בגלל חוסר רצון לצייר את מראה פניהם מחשש
שזה עלול לפגוע בקדושתם ... אך לא נראה שהדבר פוגם במיוחד
בהומור של הסיפורים.
מה צופן העתיד לקומיקס התנכי ? יש לקוות שעם התפתחות הקומיקס
בארץ נזכה לראות גם שימוש רב ויצירתי יותר בנושאים תנכיים .
אמן הקומיקס הידוע ביותר החי בארץ מיכאל נצר שפרסם סיפורי
קומיקס רבים בחו"ל לצד סידרת קומיקס עברית מקורית " אורי און
" על עלילות "סופר גיבור " ישראלי , הצהיר ששאיפתו היא לעבד
את התנ"ך לסדרה של סיפורי קומיקס ,יש לקוות ששאיפה זאת תתממש
וכך התנ"ך יהפוך לנגיש יותר לבני הדור הצעיר שרבים מהם הם
חובבי קומיקס מושבעים ודומה שההתמודדות עם התנ"ך קשה עליהם
היום יותר מאשר אי פעם.
על התנ"ך בקומיקס העולמי :
יהוה נגד זאוס :תנ"ך ופגאניזם בקומיקס
http://stagemag.com/Articles/40
על תולדות הקומיקס העברי
מיואב בן חלב ועד סברא מאן
http://stagemag.com/Articles/67
מסברא מאן ועד בבא
http://stagemag.com/Articles/69
עוד על המגזין "בוקי "
http://members.tripod.com/ELI ESHED/bukyindex.html
את הקומיקס "עצמות יבשות " של יעקב קירשנר יש כאן :
http://info.jpost.com/2000/Supplements/DryBones/DRY.HTML
אורי פינק האיש והתופעה
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml;$sessionid$YO2MXHQAABC1DLAUAUDCGWVMCQCQKI5G?itemNo=71075&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=0&listSrc=Y |
