New Stage - Go To Main Page


אתמול בלילה לא נרדמתי. לכל אחד יש את זה פעם בכמה זמן. לילה
לבן. אתה יכול לקפוץ על רגל אחת כל הלילה ולא תצליח להירדם.
אני אוהב את הלילה.
יש שקט מופתי. לא רואים כלום. תמיד כשאני לא נרדם אני מתחיל
לקבל בראש מחשבות משונות כאלה.
אז אתמול גיליתי את הסוד. מטרת החיים של כולם.
אני פראייר שאני מגלה לכם אבל, זה אוספים.
מגיל קטן אתה מתחיל לאסוף דברים.
בנים אוספים מכוניות, בנות אוספות בובות בארבי.
תמיד רוצים אוסף גדול כזה. קנאת כולם.
לא יודע למה אנשים תמיד רוצים שמישהו יקנא בהם. לדעתי זה מחוסר
בטחון עצמי.
אחרי זה אתה מתבגר קצת. מתחיל לאסוף גוגויים. הגרעינים של
המישמש. מעניין למה מכל פירות העונה בחרו דווקא את המישמש.
אולי בגלל שפחות או יותר כל הגרעינים אותו דבר. אז אתה כבר
מתחיל עם הימורים. זורקים קרוב לקיר. הכל בשביל להגדיל את
האוסף שלך.
אח"כ בא גיל ההתבגרות ואתה מתחיל לאסוף תמונות פורנו. ואז בא
הקטע המעניין שאתה ממש מתחיל לאסוף בחורות. היה לי חבר שהיה
מתחיל עם בחורה, נהיה חבר שלה לאיזה יומיים ועובר לבחורה הבאה.
הכל בשביל להגדיל את האוסף שלו.
יש את המגדילים לעשות שמחזיקים כמה בחורות במקביל כדי להחזיק
אוסף בחורות מרשים.
אחרי שנמאס לאסוף בחורות מתחילים לאסוף כסף.
זה האוסף האינסופי שלא מפסיקים לאסוף עד שמתים.
אין אחד שממש השלים את האוסף של הכסף.
אם אתם שואלים אותי הרבה יותר שווה אוסף של גוגויים.
לכל אחד יש בראש מין יומן אוספים כזה. הוא זוכר את המכוניות,
את הגוגויים, את הבחורות ואיך אפשר לשכוח את הכסף. ואין אחד
שלא גאה באוספים שלו.
אפילו אם אתה איזה קבצן ברחוב שעובד על אנשים עם שלושה קלפים
אתה גאה באוספים שפעם היו לך.
זה מה שמחזיק אותנו בזמנים קשים. זיכרונות של אוספים.
זה די מוזר כשחושבים על זה.
למה צריך בכלל אוסף. ולמה אף פעם אתה לא ממש מרוצה מהאוסף
שלך.
אולי זה הטעם לחיים. להגדיל את האוסף שלך.
רק דבר אחד לא הבנתי.
בגלל זה באמת לא הצלחתי להירדם.
תמיד בסוף עונת המישמש היו כמה ילדים שהיו עושים משהו שנקרא
ששה. פשוט לוקחים את כל הגוגויים שלהם וזורקים אותם באוויר לכל
מי שיחפוץ לקחתם.
פשוט לזרוק לפח מפעל חיים.
לא הבנתי אותם אף פעם.
אבל אז זרחה השמש, עלה האור וחזרתי למחשבות הרגילות על בחורות
ופיגועים.
אבל מילה של גבר, בסוף ימי יהיה לי את האוסף הכי גדול שהיה
למישהו בכל הזמנים. אפילו אם זה יהיה קלפים של פוקימון. יכתבו
עלי בספר השיאים של גינס ואני אהיה מרוצה מהתחת.
ומי שחושב שיש לו אוסף יותר טוב משלי, שיבושם לו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 12/2/02 2:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בטהובן לאומי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה