כשהיצירה מושלמת,
הוא מביט בה
וחש דקירה קלה או חדה
בלב או בבטן.
למשורר אין גאוה של אמן.
כשהיצירה גמורה,
עוד משהו מסתים
טוב או רע,
בכל מקרה הוא הסתים -
אז כבר לא נורא.
כשהמשורר מסים יצירה
משהו חדש מתחיל
כמו דף לבן
והוא יכול לישון בנחת
אבל אין לו גאוה של אמן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|