הילוך חוזר / בטהובן

זיכרון קצר. חלק נשמר, הרוב נשכח.
בגלל זה יש רגעים לפעמים בחיים שאתה רוצה לראות חלק מהחיים שלך
בהילוך חוזר. לחפש בארכיון החיים שלך איזה רגע מסוים ולהסתכל
עליו מכל מיני זוויות צילום ולהבין מה בדיוק קרה שם.
כמו שבכדורגל שחקן נופל, אחרי ששחקן אחר ספק נוגע בו ספק עובר
לידו, אז מסתכלים על ההילוך החוזר ורואים עם הייתה שם עבירה או
שזו הייתה התחזות.
לכל אחד יש איזה רגע כזה. נגיד ששילמת באוטובוס עם שטר של
עשרים והחזירו לך עודף מחמישים. לא תמיד אתה זוכר עם באמת
שילמת עם עשרים והרווחת או שפשוט שילמת עם חמישים ובטעות חשבת
שנתת לנהג עשרים שקל. אם הייתה שם מצלמה והיית יכול להסתכל
בדיוק מה נתת שם היית יודע.
משהו כזה כמו בסרט "העולם של טרומן" שבכל חור יש מצלמה שמצלמת
כל רגע בחיים שלך אבל זה לא מועבר בשידור ישיר לשום מקום. סתם
הולך לארכיון שלך. ותוכל להסתכל שם אם שכחת מה אמרת למישהו, או
משהו כזה.
אם נגיד היית בקשר עם בחורה, הכל היה טוב ויפה ופתאום משהו
התפקשש, בקלות רבה תוכל לשלוף מהארכיון את הקסטה ולראות בדיוק
מה שם לא היה בסדר וללמוד מזה לפעם הבאה. או אולי אפילו לדעת
מה לעשות בשביל להחזיר את הדברים למה שהיו.
או למשל תספורת. אני בטוח שכל אחד שוכח די מהר איך נראתה
התספורת הקודמת שלו. לחיצה קטנה ואתה יכול לראות כל תספורת
שהייתה לך  בעבר ולחשוב מה תעשה הפעם.
היה דווקא יכול להיות נחמד אם היה לכל אחד ארכיון כזה. אבל
אין.
אולי אתם חושבים שאני בדיתי ממוחי הקודח את הרעיון הזה אבל
תתפלאו. יש אנשים שמאמינים שיש ארכיון כזה. רק שהם עצמם לא ממש
יכולים להסתכל בהילוך החוזר. אלא כל שנה לקראת יום כיפור מישהו
מסתכל על כל ההילוכים החוזרים בארכיון, מחליט מה שם היה טוב
ומה לא, כותב באיזה ספר מיוחד שהוא כל שנה כותב עליהם משהו,
ואז הם מבקשים סליחה ומתחילים מחדש וכשהם מתים אז מישהו קורא
את כל מה שכתוב בספר שכתב מי שהסתכל בהילוכים החוזרים ומחליט
אם הם הולכים לגן עדן או לגיהינום.

רק אני רוצה לדעת כמה כסף לעזאזל שילמתי לנהג באוטובוס.