אני יודעת
עד קצותיהן של
אצבעות לבי הנרגשות
אשר בהתמסרות
שאין מוסר כליות בה
ונטולת מוסרות היא
משולבות בפעימותיך,
אתה יודע שההתקרבות שלי
היא נטולת קרבות
אין קורבן בה, גם לא הקרבה
וכשאתה קרב
ומקרב אלי את הקרבה שלך
לא אתהדק סביבה
באמירה שחוקה ונבובה.
מאזינה למבטיך
היודעים
המרחקים שלנו מתקרבים ומתרחקים.
חדרי התאימו
את עצמם לשלוחותיך
שהיטבת להשריש בקיפוליי
בלא קש וגבבה
ואין בהם מזבח
ואין קרניים לאחז בן
אהבה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.