דוד אבוטבול / ללא שם #002 |
כלומר, אני מביט,
אבל... קשה לי לראות
מה קורה שם?
מי טוב, מי רע?
מי נטרלי?
אל תגיד לי!
יש לי עיניים משל עצמי.
הסלידה, ממני והלאה.
זה באמת קרה?
אלוהים, ולא שמענו?
איך נהיה כזה דבר?
אני מספיד, אתה בוכה
אני מכסה, אתה בוכה
אני מביט, אתה רואה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|