היהודים, אע"פ שמרבית החוקרים מסרבים לקבע אותם כחלק מן החברה
הפיאודלית, היו חלק מחברה זו. למרות אי-השתתפותם במערכת
הפיאודלית של יחסי התלות ולמרות ישיבתם בערים בקהילות מבודדות,
הסוחרים היהודים היוו חלק בלתי נפרד מן החברה, כאחד המעמדות
הנודדים והסוחרים היחידים בה (ונקל לראות שבלעדי מרכיב
נייד-נודד אין החברה יכולה להתקיים, בעיקר בגלל הלחץ המופעל
עליה מצד ציוויליזציות אחרות).
תפקיד משמעותי נוסף שהוטל על היהודים בחברה הפיאודלית, כמו גם
בתקופות מאוחרות יותר של התרבות האירופית, הוא תפקיד השעיר
לעזאזל. האם יכולה חברה להתקיים בלא שעיר לעזאזל? בכל חברה
מתקיימת קסנופוביה כלפי הזרים המגיעים אליה, אך האם יכולה
החברה להתקיים בלעדי שנאה זו? השלטונות מבקשים תמיד לראות
בשעיר לעזאזל שסתום המאפשר פריקת כעסי ההמונים עליו, אך האם
יכולים לשמור על שלטונתם ולדכא מרידות בלא שסתום זה?

ניתן, כמובן, לומר שהיהודים לא היו חלק מן החברה הפיאודלית,
ולפסול את הנושא מעיון. הם לא ישבו באחוזות, לא היו קשורים
ביחסי תלות ולעתים קרובות נאסר עליהם לרכוש אדמות כלל. אולם
כאשר בוחנים את מקומם של יחסי התלות בראש אושיות החברה
הפיאודלית, נוכחים לגלות שחברה זו לעולם לא הייתה יכולה
להתקיים אילו התבססה על יחסי התלות בלבד. ואמנם, במקומות בהם
יחסי התלות דחקו כל סוג התקשרות אחר, המסגרות החברתיות נרקבו
וקרסו. כאשר התנאים המקוריים שהובילו להיווצרות יחסי התלות
האישית נעלמו מן העולם, איבדו יחסי התלות עצמם את משמעותם.