הבוקר היו לי שמים כחולים
איך זה כשאתה כאן יש עננים
שתקתי כשלא הייתי צריכה
ועכשיו אני תקועה אתך

זה כמו חצי ירח למשך שבועות
משהו חסר ובא לבכות
ממילא האמת כבר נשחקה
ובקושי נותרה בי תשוקה

עיניים בוכות
וילד גדול
הפסקתי כבר לשאול
כשאתה משקר בלי סיבה
וקורא לזה אהבה

בערב כבה בי האור
איך אפשר שלא לזכור
את השמש שזרחה בי אז
כשהכל היה עוד חדש

מתי מכבים את הסוויץ'
מתי מחליטים שמספיק
רק עוד קצת ויקרה פה אסון
ואתה תישאר אחרון

עיניים בוכות וילד גדול
מדוע פחדתי לשאול
כשאתה מכאיב בלי מצפון
האהבה מאבדת כוון.