|
על מצע אדום היא שוכבת
זיעה קרה מכסה את גופה
היכולת להבדיל בין חלום למציאות
נשלה ממנה.
כעת הכל חיזיון אחד גדול
סיוטים וביעותים רודפים אותה.
רק מחשבה אחת צלולה עוברת בראשה
מצליחה לפלח כבסכין חד את מסך הערפילים שבמוחה
"האם מישהו ישים לב שאני מתה?"
ובשארית כוחותיה
היא מתרוממת קמעה
ידיה רועדות ובקושי רב מחזיקות את משקל גופה
ובקול שבור וגרון ניחר
היא זועקת:
"האם למישהו יהיה אכפת אם לא אחיה מחר?!"
לא. |
|
|
אני בעד
מקדונלדס, סך
הכל זה שהם
מוכרים בשר שהיה
פרה בגילגולו
הקודם לא אומר
שזה צריך להשפיע
עלינו... אנחנו
צריכים לאכול כי
זה טוב!
ניצה מנהלת תנו
לחיות לחיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.