פרד שכב במיטתו. משקפיו העבים שכבו על השולחן.
בלי המשקפיים היה פרד עיוור לחלוטין. הזמן היחיד ביממה שבו פרד
הסיר את משקפיו היה כאשר הלך לישון. שנתו של פרד נדדה.
הוא שכב על גבו, כשכל גופו מכוסה מלבד ראשו. הביט בתקרה וראה
רק צלליות.
כרגיל, פרד היה לבדו. הבדידות לא הפריעה לו. להיפך, נוכחותם של
אחרים רק הפריעה למחשבותיו.
כעת פרד הביט בצלליות ותהה מדוע הן זזות. המסקנה היחידה שאליה
הגיע היתה שנמצא מישהו בחדר מלבדו. מסקנה שביטל במהרה. "כמה
מצחיק", חשב, "מישהו כאן.. בחדרי.. הרי זה מגוחך.."
באותו רגע קפא דמו של פרד וצמרמורת אחזה בו כאש. הוא שמע את
הצליל האחרון שציפה לו בזמן הזה. צליל של גפרור נדלק. לפני
שביטל את ההזיה חוש נוסף הוסיף לבעתה.
ריחו של הגפרור התפשט בחדר השינה של פרד, והגיע עד לנחיריו.
פרד שלח את ידו לכיוון משקפיו, ובתנועה מהירה הרכיב אותם.
הפחד אחז בו. מבעד לעשן סמיך ראה פרד אדם זר עומד בחדר השינה
שלו ומעשן סיגריה.
"ממ ממ מממ מי אתה?", הצליח להוציא בקול רועד.
הזר נשף עשן לבן ואמר: "שמי פלימות, הנרי פלימות".
"הכסף שלי נמצא על השולחן... קח הכל.. רק אל תפגע בי...", מלמל
פרד, "קח מה שאתה רוצה.."
"אני מצטער אם הפחדתי אותך", אמר הבחור, "באתי בקשר למודעה
בעיתון".
"אא איזו מודעה? איזה עיתון?", פרד הרגיש את כל גופו רועד
כעלה.
"אני אסביר הכל אחרי שתרגע מעט", אמר, "קום ושטוף פנים".
פרד קם ממיטתו ולבש חלוק.
"אני אחכה לך במטבח", אמר האיש המוזר.
המים הקרים עוששו את רוחו של פרד רק במעט. "איך הוא נכנס לכאן?
האם שכחתי לנעול את הדלת? מדוע מופיע באמצע הלילה אדם מוזר
שמדבר על עיתונים?"
פרד משך את עצמו למטבח. "שתה!", אמר הבחור והגיש לפרד ספל קפה
מהביל.
פרד התיישב. הוא הציץ על דלת הכניסה וראה שהיא נעולה.
"איך נכנסת הנה?", היה המשפט שיצא מפיו.
"אני אסביר הכל כשתרגע פרד", אמר הבחור.
פרד היה בהלם. אדם זר פלש לביתו באמצע הלילה דרך דלת נעולה
ואומר לו להרגע.
החלון.. בטח השארתי את החלון פתוח... לא מדובר בסתם פורץ..
האיש הזה מטורף... הוא לא מחפש כסף.. הוא הולך לקצוץ אותי
לחתיכות.. מגיש לי קפה.. מעניין מה הוא הכניס לקפה... כשתרגע..
איפה אני ואיפה הרוגע.. איך בדיוק אני אמור להרגע כשמולי יושב
פורץ מטורף?

"כפי שאמרתי שמי הנרי פלימות", אמר הבחור, "ובאתי בעניין
המודעה".
פרד עדיין לא שתה מהספל שהוגש לו. פלימות הצית סיגריה נוספת.
"איזו מודעה? על מה אתה מדבר?"
"אני מדבר על המודעה שפירסמת בעיתון", אמר פלימות, "ב 28
לנובמבר השנה".
"אני חושב שיש לך טעות מר פלימות... מעולם לא פירסמתי מודעה
בשום עיתון".
"אני לא מרבה לטעות", אמר פלימות, "שמך פרד בלאק, נכון?"
"כן", אמר פרד, "שמי אכן פרד בלאק אך מעולם לא פירסמתי מודעה
בעיתון".
"אתה לא צריך לדאוג פרד, אני לא מתכוון להרע לך בשום אופן. אתה
יכול לומר את האמת"
"אני אומר את האמת מר פלימות, מעולם לא פרסמתי מודעה בעיתון".
"אם כך כנראה שבאמת טעיתי", אמר פלימות, "אמור לי בבקשה, מה
התאריך היום?"
"עכשיו אחרי חצות ולכן התאריך הוא החמישי בדצמבר", אמר פרד.
"החמישי בדצמבר באיזו שנה?", שאל פלימות.
פרד שהחל להרגע מעט חזר למצב החרדה הקודם לאחר שאלה מוזרה זו
אך ענה לה בכל זאת.
"2000, החמישי בדצמבר 2000."
מר פלימות נראה מודאג. "2000 ?", שאל.
"כן", ענה פרד, "שנת 2000".
"אני לא מאמין שטעיתי בשנה שלמה", אמר פלימות, "הביקור הזה היה
צריך להתקיים בחמישי בדצמבר 2001."

מודעה:
אנשי עתיד נכבדים.
אני החתום למטה מוותר על כל זכויותי כולל הזכות לחיים ללא
הפרעה מגורמים עתידיים. אני מאפשר בזאת לאנשים מהעתיד בעלי
אפשרות של מסע בזמן לפנות אלי ולהפריע בסדר החיים הרגיל שלי.
מודעה זו מהווה אישור לכל גורם בעל גישה למכונת זמן או בעל
יכולת לנסוע/לקפץ/לזנק במימד הזמן - להפר את חוקי הגנת
הפרט/חוקי הזמן או כל חוק אחר האוסר קיום מגע עם אנשים מהעבר.
על החתום:
פרד בלאק.