רגעים נשיים כאלה, את מרגישה אישה לכל דבר, חושבת על אלפי
הנשים בעולם.
הפטמות שלך, הדגדגן, הרגלים.
אין חומר אחר. את חשה את הסנטרים נמעכים לך בגוף, עיניים
מלקקות במבטים והרעידות הקלות ברגליים. אישה.
באותם זמנים של התכווצות או פירוק לגורמים תלכי לשדה של כותנה
מסריחה. נצעד שם ביחד, נשים על גבי נשים.שקיות של מוצרי כותנה,
מריחים טוב, טעימים, נעימים לגוף או לאמונה נסתרת, שנרגיש טוב.
יהיה לך מה לספר.
מרגישה את תחושת הריק, גוברת בתקופה, האבן. העץ. האנחה.
הראי, מול קדושה רגעית, הכרה רשמית. מראה שעושה לך את זה או
שלא עושה כלום. דבר. תהלכי באלפי קילומטרים, תרוצי, תציצי,
תאמיני.
רגעים נשיים כאלה.
אתן בטח יודעות.
היום יום האיידס הבינלאומי ואני נלחמת בשפתיים ובאצבע שלי,
במזל וברגעי טהרה יחידים.
ייו גט טו בי פרי. אני שומעת. אני יודעת. האצבע והשפה שלי.
נשארתי רק עם גרביים. |