מרגישה קטנה. שיש הרבה אנשים פה סביבי, ומה אני בעצם? כל
האנשים שעוברים לידי
אפילו במבט חטוף, אפילו זרים, אני רק מרגישה איך אני מביטה
עליהם ומרגישה מין תחושה של:
"הם נראים מאושרים....הם נראים שמחים, יפים, יש להם אהבה, אני
רואה להם את המבט הזה בעיניים. יש להם טונה של חברים, ואיפה
אני?איפה אני פה בכלל? יש לי מקום בין כולם??".
אני יודעת שאני צריכה להיות מאושרת, אפילו מאושרת מאד על מה
שיש לי. ויש לי הרבה ואני טוב מאד יודעת להעריך את זה, אפילו
אם להרבה נדמה שלא! אתם יודעים למה? כי עם כל החרא שעברתי בדרך
ועם כל הדברים שלמדתי הרבה על העולם הזה ועל האנשים בו, אז אם
אחרי כל זה נשארתי עם אנשים שאני יודעת שהם כנים איתי ושהם
אמיתיים אז אני טוב מאד יודעת להעריך את זה. אז אני צריכה
להיות מאושרת- יש לי שלושה ידידים מאד מאד טובים,
שעם כל אחד סיפור מורכב שונה ועם כל אחד מערכת יחסים שלקחה לה
הרבה זמן להתפתח כדי להגיע למה שהיא עכשיו. ויש אחד מהם,
שבשבילי הוא הידיד הכי טוב שאי פעם יכולתי לבקש ודווקא איתו
לקח לי הכי הרבה זמן ועם הכי הרבה בעיות להגיע למצב שאני יודעת
שאני אוהבת אותו ובוטחת בו לחלוטין ושזה באמת יהיה הדדי, דבר
שלא חשבתי שאפשרי, והנה הוכח לי שזה כן אפשרי. בכל מקרה,
הנקודה שלי היא שבמשך הזמן שעבר עליי ובעיקר בשנה האחרונה
נוכחתי לגלות הרבה הרבה דברים חרא על אנשים ועל הזיוף שהם
יכולים להציג וזה הכאיב בצורה שלא תיאמן. אבל הרי תמיד כואב
שמגלים את האמת על אנשים. אז אם אחרי כל זה אני יודעת שיש עוד
אנשים אמיתיים ושחלק מהם אני זכיתי להכיר אז אני מעריכה את זה
טוב מאד. ואני מעריכה עוד הרבה דברים שיש בי ובחיים שלי. אז
בסופו של דבר - אני צריכה להיות מאושרת. אני לא צריכה להביט על
אנשים ולהרגיש קטנה, שלהם יש משהו שלי אין. אבל שמתם לב למילה
החוזרת כאן? אני צריכה. צריכה, אבל כנראה שלא, לא עד הסוף
לפחות...
אני יודעת שאני שמחה ואני מאושרת מהרבה דברים שיש לי. יש דברים
שנורא חשובים לי ואני מצליחה בהם. למשל, וידיאו וכתיבה. למשל
הידידים הטובים שלי והחברות הטובות שלי.
ומשפחה שלמרות שיש לה בהחלט הרבה פאקים אני מאד אוהבת אותה
ואני יודעת שלא הייתי מחליפה אותה. ובכלל הרבה דברים שאני פשוט
שמחה שהם קיימים! וטוב לי מזה. אבל מה לעשות לא טוב לי עד
הסוף. ואני חושבת שהתשובה נעוצה בזה...עד כמה שזה נשמע לא
טוב...
אין לי אהבה. לא כרגע. והכי קשה זה להיות לבד!!! יש הרבה דרכים
להתעודד ובסופו של דבר אני יודעת שאני לא לבד ואמרתי את זה כאן
פה ושם כבר אבל אין לי אהבה וזה מרגיש הכי לבד בעולם. וכן, אני
יודעת שיש לי אהבה אני מרגישה שהכל שלם. זה הוכח בעבר. אז אולי
בגלל זה שאני מביטה על אנשים אחרים, יש בי מין תחושה כזאת קטנה
של עצב ומין תחושה ש...
"ולמה השכנים נראים תמיד מאושרים?". |