דוד נניק / אינטימיות קצרה |
כמו העברת העודף מיד ליד במונית שרות
שותפות גורל לרגע
עד הטלטלה הבאה.
פתחי את הדלת לזר בסערה
שלד עצמות בא לחבקך
שימי מבטחך לרגע, שימי מבטחך
הפני את מבטך אולי חבוי לו שם אדם.
אני חרד, דורך על שפת הדלת
טיפות של גשם ודמעות
הפשיטיני מבגדיי ואת דמעותי יבשי עם ממחטה
פת של לחם תני לי, אולי אשן לך במיטה
אולי אני מלאך המוות
אולי פניי הן פני האהבה
אולי שטן ללא קרניים
אולי חבר לעת צרה.
שותף אני
אויב אני
לאינטימיות קצרה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|