[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניר רודנט
/
עומדים על הסף

חלק מגופי נמצא בתוך גופה.

- - - - - - - - - - - -

"הומו?", אני שואל בתדהמה קלה.
"כן, מאד", היא עונה כשענייה הכחולות פתוחות לרווחה, בצורה בה
היא תמיד פתחה את ענייה כשהיא הייתה נרגשת, מגיעה לשיא, או
מצהירה על נקודה חשובה.
"את בטוחה לחלוטין?".
"הו, כן. ללא ספק. כל הסימנים שם".
"את מתכוונת שהוא לא אמר לך באופן גלוי?"
"הו", היא אומרת. "לא, לא בצורה ישירה, אבל אינטואיציה של
אישה אומרת לה במה להתמיד ובמה לא להתמיד".
"אני מבין", אמרתי, וזרקתי מטוס מנייר. הוא התעופף הלוך ושוב
בצורה משוגעת מסביב לחדר, ופגע בקצה הטלוויזיה ואז נפל מהשמים
שהיו מלאים בעשן. "אתה לומד משהו חדש כל יום".





שוכבים אל המיטה, בוהים אל עבר התקרה. כולה לבנה ומלאה
בשטויות. היא צריכה להיצבע מחדש. כדי להראות יותר יפה.
"בואי נגלה", אמרתי ושמתי את הפיגמה עלי, והידקתי את שרוך
המותניים.
"בסדר", היא השיבה בפשטות.
שנינו יצאנו מהמיטה והזדחלנו אל החדר השני. הוא היה חשוך ושום
אור לא היה דלוק. הלכנו באיטיות על התחתית בת שבעים השנה,
כשהקימור מתקפל. הפעלתי את הסטריאו והיא נעמדה באמצע החדר,
כשאור עמום של הירח נסחף פנימה מבעד לחלון מכוסה, ומצליף מסביב
למסגרתה.

הסתובבתי במקומי כדי להזדקף. האור תפס אותה בדיוק נכון. היא
שוב חייכה. הלכתי באיטיות ומיקמתי את ידיי מסביב למותניה. ידה
התרוממה ונגעה על כתפיי בעדינות. שתי ידיה היו חבוקות יחדיו,
והיא הביאה את קו התפר קרוב לחזה. המוסיקה החלה. ושנינו רקדנו.
רקדנו באיטיות באור הירח.
"אני לא יודע מה לחשוב על הלהקה הזאת", אמרתי לה בזמן שהקפנו
את הקהל מסביב לבמה.
"טוב", היא צעקה, מבעד לרעש הגיטרה והתופים, "הם בהחלט
רעשנים".
הנהנתי בראשי להסכמה.





התכופפתי קרוב אליה, מכיוון ואני מאד רציני עכשיו. ולחשתי את
שהרגשתי צורך שהיא תשמע, בדיוק כך שאף אחד מסביבנו לא יכול
לתפוס אותן בלי שהן יגיעו לאוזנה. ענייה דלוקות אך ריקות.
חייכתי בצורה עילית לכיוונה וזרקתי את המילים לתוך הקולט שלה.
"אנחנו עומדים על הסף. חוצים, מחכים, ושוב חוצים".





נעשיתי מאד מתוח בגלל הידיעה כי הוריי היו בדרכם חזרה. היינו
בבית הוריי, לא היה לנו מקום אחר ללכת אליו כדי להשלים את
האווירה. כל העת חשבתי שאני שומע את מכוניתם נכנסת אל החניה.
שנינו היינו במעין מאבק על המיטה בחדר של הוריי, שוכבים על
אריג מחומר חלק וזוהר. אולם כל אותו הזמן הייתי חסר תחושה בגלל
כל צליל שנשמע מעברה של דלת הכניסה. המחשבה על כך שייתכן ואימי
תדע שעשינו את זה על הכיסוי בצד שלה במיטה, התערבה בכל שאר
התחושות שהרגשתי אותה שעה.
הרמתי את מבטי אל עבר תמונה של המשיח העדכני, כולו לבן ומעונה
תלוי על לוח למארשות המיטה. מימיני תמונה של סבתי בגוון חום
כהה עומדת על השידה לצד המיטה, ולידה המאפרה שעשיתי לאימי
בכיתה ב' בשיעור מלאכה, למרות שהיא מעולם לא עישנה. באמצע של
הכול, שוכבת חברה שלי, שהיא די זרה בתוך הסביבה העתיקה, ערומה
ועושה סקס. חלק מגופי נמצא בתוך גופה. מה שהרגיש לחלוטין
אבנורמלי וללא ספק זה היה משהו שלא הייתי צריך לעשות באותו
מקום ובאותה שעה.

- - - - - - - - - - - -

ביום ששכבתי איתה לראשונה לא הצלחתי להגיע לאורגזמה מלאה - אז
זייפתי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לכל המעריצים
ששלחו לי מכתבי
נאצה, אני מודה,
יש לכם
פוטנציאל.
תודה

אמא גאה


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/2/02 1:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניר רודנט

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה