עשוני שופר
בקרן של איל
בתרועה קטנה
בודדה, עלובה
בגיא אוני
ועל ראשי ההרים
שם עקבות דם לבי הצרוב
ששתת לו בינות לטרשים
שם תמצית נשמתי השפוכה
בין דפי חיי הדור הנהפכים
לקרוא דרור
לקרוא חירות
לקרוא גאולה
לקרוא תגר.
ראיתי סכינכם
חד הלהב מונף
מאיים על יחידתי
בסירוס צלמי,
אל תהלכוני אימים
בחרב שטן שבאופל
גם אם תרבו בתוכחת-זעם-קדוש
גם אם תרבו באש-קצף-נואשת
לזעוק:
"תפתח פיה שאול
תאכלו אדמה"
איני מפחד
איני שומע
ושירי מתנהם:
"חנוק לא תחנקוני
לא סריס אתהלך
בארמונות המלך
לא עבד נרצע מציית
בהינף יד ורגל.
אכתב אף בסקילתי!!!"
אימרו אימרי שפר
לחשו דברי נועם
נחמו דור מסכן ואביון
ורם ונישא עד מאוד,
שריד-אש אשר נבעת ברעד.
חבקו דור עלוב
נשקוהו בכל לב
הראוהו אור-יקרת-ספיר
גלוהו זוהר-אור-הבהיר
ושב ורפא ללבו הדואב
ושר לחיי החיים
ויכרע להוד-פני-מלך-
מלכי-המלכים.
ל' ניסן תשנ"ח |
