היום יום הולדת. מזל טוב. ספרתי ימים עד שזה יגיע. ישועה בתוך
ים של סבל, אי קטן של שקט. היום שמחים והיום מסיבה והיום כולם
באים. נשיקות, חיבוקים ומי חבר אמיתי ומי אפילו לא קנה מתנה.
מי כתב ברכה ארוכה ומי אפילו לא נישק באמת, רק הצמיד ככה לחי
ללחי ועשה כאילו. אבל האמת? היום זה לא חשוב. כי היום יום
הולדת. היום אני אגיד תודה יפה גם אם לא נראה לי, אני אצחק גם
כשלא מצחיק, וכשתיתן לי סטירה, אני אפנה את הלחי השניה.
אני ארקוד ואשיר והלחיים הורודות שלי יבערו. מהמכה. ומהחום,
חום באמצע דצמבר. כי היום יום הולדת. היום אני אהב את כולם.
כמעט כולם, כי אותך אני אשנא לתמיד. אני אוכל עוגה עם קצפת, אם
תרשה לי. ואני אקשיב לכל החברות שלי, סיפורים על זיונים
מאתמול. גם אם לא מעניין אותי. ואיך היא מצצה לו ואיך זה היה
ואיך הוא באמת באמת אוהב אותה. אני אחייך ואגיד "אני שמחה
בשבילך." למרות שאני יודעת שהוא ממש זיין בינלאומי. והאמת? אני
נותנת לזה שבוע. אבל היום שותקים, כי היום יום הולדת. למרות
שאתמול בכיתי דלי של דמעות, למרות שהכל זה יותר מדי. מה שאתה
עושה לי זה יותר מדי בשבילי. החתכים על כל הגוף שלי, זה בגללך.
ולא בשבילי החיים האלו, לחץ אטומי. ולמה אני, אני מכירה אנשים
שמגיע להם. אבל היום לא חושבים על זה, כי היום יום הולדת. כל
הצער שאתה גורם לי עובר דרכי היום.
אני אלך לישון עם חיוך, בחדר עם פרחים ובלונים. מחשבה אחרונה
לפני שאני אירדם- היום יום הולדת. ומחר? מחר אני אתעורר עם
חתיכת האנג-אובר.