פעם ראשונה שראיתי אותו היה בערך חצי שנה לפני תחילת
הלימודים.
אתם יכולים להגדיר את זה גם חצי שנה אחרי תחילת הלימודים, אבל
השאלה כלפי איזה שנה אתם מתייחסים...
אני מייחסת הכל כלפי השנה שהוא הדריך אותי. יש לי מין נטיה לא
ברורה לרצות אנשים שאסור לי לנסות להשיג. המדריך בתנועה, המנהל
בעבודה, החבר של החברה הכי טובה, האח של האקס. כן, מין נטיה לא
ברורה כזאת.
אבל אותו ממש לא יכלתי להשיג. הוא היה כל כך מרוחק. בפעם
הראשונה שפגשתי אותו הוא היה בדיוק ההיפך. הוא ניסה להכיר
אותנו, התקרב לכל הגדוד, כבר אז חשדנו שהוא המועמד להדריך
אותנו. בפעולה הראשונה בתחילת שנה גיליתי ששני מדריכה אותנו.
כל כך הייתי מאושרת, היא כל כך מקסימה.
הבטן כבר פירפרה רק מהמחשבה מי הבחור שידריך איתה.
באופן מפליא למדי, סביר להניח שכבר הבנתם מאיך שהסיפור התחיל
(ואם לא, אז או שאתם לא מרוכזים או שאתם סתומים:)), מתן היה
המדריך.
הייתי כל כך מאושרת, ועצובה יחד.
מאושרת כי הנה הזדמנות לראות אותו לפחות פעמיים בשבוע, שלא
לדבר על טיולים שזה בכלל חלום. אבל עצובה כי הנה הלכה לי
ההזדמנות.(אלוהים יודע למה לא ניסיתי כשהוא עוד לא היה המדריך.
אבל הוא בטח כבר ידע אז, וזה לא היה עוזר בכלום...).
כל השנה נהגתי לבהות בו. איך הוא מדבר, בצורה כל כך מקסימה.
כן, ילדה בגיל הטיפש-עשרה, שנהנית לראות מישו שגדול ממנה בכל
כך מעט, ולרצות, ולחלום. הייתי מביטה בחיוך שלו מהצד, כשהוא לא
היה רואה, והייתי מחייכת לעצמי חיוך עוד יותר גדול משלו.
יכלתי לדמיין איך הייתי מלטפת אותו, מנשקת לו כל חלק בגוף,
נוגעת בעדינות ופשוט עושה לו טוב. אבל אסור היה לי שמישהו ידע
על זה.
רק אופיר, הידיד הכי טוב שלי, רק הוא ידע. לא יכלתי להסתיר את
זה ממנו. וזה לא שלא רציתי אחרים תוך כדי, הוא היה הדבר הלא
מושג שכל כך רציתי לדעת שהוא שלי. מכירים את זה?
ואז הגיע קורס ההדרכה המיוחל. 5 ימים מייגעים, שמציקים לנו ככל
שאפשר על חינוך, מיומנויות הדרכה, מתודות ושאר ירקות. כמובן
שהתחלקנו לקבוצות חדשות לא כמו שהיינו רגילים, אז לא יצא לי
לראות אותו מלבד בערבים.
בערב השלישי לקורס, הלכתי לתומי בחוות הצופים, חיפשתי את יעל,
אתם יודעים, מי שלוקחת את החבילת סיגריות, סופה שלא תקבל
פרטיות.
טוב, למה אני מספרת לכם את הפרטים הכל כך לא חשובים בסיפור?
הגיע הלילה...
הלכתי למיטתי, כי כבר הייתי הרוגה, וגיליתי להפתעתי ושמחתי
המרובה, שהיתה החלפת מיטות, ומתן ישן במיטה שלידי.
עיניו היו עצומות אז רק הבטתי בו פעם אחרונה לפני השינה,
מתענגת על כל חלק בגופו. נשבעת לכם, זה גובל בהטרדה מינית מה
שדמיינתי שם. נשכבתי במיטה לידו, ועצמתי את עיני. מנסה לשים את
ידי הכי קרוב למיטתו, כדי שאולי בטעות בלילה היא תזוז יותר
מידי שמאלה ותיגע בו. חולני...אני יודעת... נו אז מה?! גם אתם
הייתם פעם פאתטיים. על מי אתם מנסים לעבוד?!:)
הייתי כל כל מנומנמת שכמעט ולא זכרתי את הסיפור, ואז מי יכל
לספר לכם מה קרה? אבל לא. כזה דבר לא שוכחים.
היד שלי אכן נגעה בו. אבל לא בגלל שהיא זזה. הוא הזיז את ידו
לכיוון ידי וליטף אותה. לא יכלתי לעצור את החיוך שהתפשט על
פניי.
הוא לחש "מה נשמע?" ואז התחלנו שיחת חולין.
היא היתה די מייגעת, נשבעת לכם, יכלתי להשתגע. עד שפתאום, אין
לי מושג איך זה קרה, פשוט התחלנו להתנשק.
לא היה שום רגע של החלפת מבטים לפני. טוב בעצם היה. אני חושבת.
איזה 20 שניות שמתח מיני מציף את כל הגוף, ואתם לא בטוחים אם
זה החושך, החרמנות, או הכימיה שפועלת ביניכם.
ואז התנשקנו. פאק הוא נישק כל כך גרוע! אבל לא היה לי אכפת.
הוא היה מתן שלי.
הורדתי ממנו את החולצה מהר ככל שיכלתי. מהר לפני שהוא מתחרט.
כל גופו היה מלא בקעקועים. לא. זה לא היה קעקועים. היה כתוב לו
על כל הגוף מלא דברים. הורדתי לו את המכנסים, ושניה לפני
שהבטתי הוא אמר, וואי תראי משו מגניב.
הדבר הראשון שראיתי היה פירסינג. הוא נצץ בשארית האור שביצבצה
לה מהחלון. חשבתי לעצמי, מגניב. זה רק יגביר לי את האורגזמה
(שלא תעיזו להגיד שאני שרמוטה קטנה, כי אני אזיין אתכם! במכות
ז"א...:)))
בכל אופן, מבט נוסף גרם לי חלחלה. וואי איזה מעליב להגיד על
איבר מינו של מישו שהוא גרם לך לחלחלה. נו. אבל מה אני אעשה.
רציתי אותו. הייתי מוכנה עדיין לעשות לו טוב. אבל זה פשוט היה
חולני. אפילו בשביל אחת כמוני.
הפירסינג באופן לא ברור הצליח לחצות לו את הזין לשנים. פשוט
ככה, כמו שזה נשמע.
תדמיינו מלמטה למעלה אם זה עוזר לכם.
ביצים (הוא כל כך נהנה כשליקקתי לו אותם:)), שני זינים קטנים
קטנים, אפילו קטנים מדי בשביל להתחבר יחד לזין נורמלי,
ופירסינג. כזה חישוק עם עיגול כחול באמצע.
ביזארי למדי.
אבל...מי אני שאתלונן... כמובן לרגע לא חשבתי ששני תפריע לנו
באמצע ותגלה אח"כ לכל ההנהגה, אבל וואט אבר. אני את מתן שלי
השגתי...








זה רק בשבילכם, כי אני בטוחה שעכשיו אתם שרים לי: כיף
בצופים!כיף בצופים! אז למקרה ששכחתם...בוקר בוקר בוקר בוקר
בוקר!!!

והמבין יבין...:)