חלק ממני היה בטרבלינקה.
חלק ממני מת.
נולדתי אחרי טרבלינקה, נולדתי קצת עצובה וקצת זוכרת.
קצת לעולם לא תבין וקצת כבר יודעת.
קצת מתגעגעת למה שהיה לפני. מה שהיה לפני טרבלינקה.
מה שיכול היה להיות.
יודעת שהדם שלי זרם שם.
יודעת שחלק ממני מת בתא גזים.
יודעת, אבל לא מבינה.
לא מרגישה את ההרגשה, שחלק ממני מת.
חלק שלא הכרתי.
עד שבאתי ביום עם שמיים כחולים
עמדתי מול דשא ירוק ועצים מסביב,
וכלום.
וחזרתי לא בטוחה. לא בטוחה אם ראיתי את טרבלינקה.
לא בטוחה שהכרתי את אותו החלק שלי שמת.
לא יודעת מה היה שם,
ולא מכירה את עצמי
כי חלק ממני
נשאר בטרבלינקה.