את לי / אנאלוגיה |
אני מרגישה כמו פילטר,
מסננת רעה ופחד.
בהתחלה, רק טוב.
עם הזמן, מתחיל להסתנן כל הרע פנימה,
ואז הלבן, הופך שחור, והשחור לבן.
יש לי את הכוח, לקחת ממנו את כל הרע,
הוא ממשיך בדרכו, טוב ולבן,
ובתוכי נשאר כל השחור והרע.
הוא רואה את האור,
ואותי מקיף החושך.
ממני, אין מי שייקח,
מי שיסנן.
הכל רובץ, מציק.
המחשבות מטרידות,
והחושך, חונק.
יודעת שאמרתי, שבגלל זה אני פה,
תמיד בשבילך.
אבל מתי,
תיקח אתה ממני את הרע?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|