לילך לפר / נרדם - משותף |
ישבתי לי לבד חשבתי הרבה וגיליתי פתאום למה אני מוטרד. זו היא
קראה לו אליה וחשה חסרת אונים כשהתקרב ולחש מילים מתוקות
באוזנה והחל לנשק צווארה. ידיו נשרפו לאט לאט והוא צעק אך איש
לא שמע וכך המשיך למשך זמן רב, עד שלבסוף נרדם לצידה כתינוק רך
ביום היוולדו.
באור ראשון פקח עיניו והביט בדמותה השוכבת עירומה לצידו.
יצירה משותפת עם עוד מישהו, לא תאמינו איך.
תודות לאביב
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|