בלילות האחרונים
אתה לבד
מאז שנגמרה
ריק
אדיש לזריחות
תשוש בשקיעות
דומם
לא מצטלם
תמונות מקפיאות
בז למילים
שירים הם תקופות
איתה
העיר מחשיכה
מנסה להירדם
מפלס דרכך בין הצבועים
מקווה בתוכך
להיתקל ביופייה
להרגיש
מסימטת רחוב
אץ אליך אידיוט
צווח דרישות
מנפנף עם סכין
מאיים מיוזע
להפשיט את עורך
אז אתה מחייך לו בפרצוף
ולוחש באיטיות
אני
כבר
מת
מבפנים
הבזקי סנוורים
נזרק למיטה
זוחל חבול
מזהה את קולה
את דמעותייה הורגות
עורגות אל ליבך
צחוקה קציפתי
פרפרים ודבורים
צבעים בהירים
לפתע צלצול נזעק
מסרב להאמין
תעתועי הזיות
שגיונות אבודים
עיניים טרוטות
מפחדים
הלילה האחרון שלך
בחיים.