כאשר ירד נסיך האופל מן השאול
בפעם השנים עשר
לבקש לו בת זוג מנשות הארץ
הוא פגש בנסיכת האביב
כוחותיו לא עמדו לו הפעם
למראה עיניה הצחורות שערה הגולש וגופה הבשרני
הוא נשבה בקסמיה
ונפל כעפר לרגליה
כאשר כרע נסיך האופל,
בגלימתו השחורה עיניו האכזריות ומצחו המקומט,
ברך לפני נסיכת האביב
לא ידעה זו היכן לקבור את מבטה
כי הרי לא ידעה שהיא נסיכה במלוא פריחתה
ושמעה רק שמועות זדוניות על טיבו של הנסיך
כשלבסוף התרומם נסיך האופל מן הארץ
לטש מבטו בעיני התום של נסיכת האביב
והזמין אותה לשבת בכרכרת הזהב שלו,
הכרכרה המריאה אל על
וכך הוא אמר לה:
"בואי עמי יפתי, אל שמי התכלת הרחוקים
שם רק שקט שורר, והשמיים יהיו שלך
אענוד לצווארך שרשראות יהלומים ולרגלייך-
יהיו רק עבדים
אנשק אותך בסערה, כמו ששום בן אנוש לא יוכל
תדעי רק אושר!"
הנסיכה חייכה. |