החיים האלו הכבידו עליו כמו סלע. הוא הרגיש את זה, חבריו ראו
את זה, רבים בחרו להתעלם. תקופות תקופות התערבבו לו בראש, כל
אחת מהן בקרב לא מוכרז עם השנייה, והוא רק רצה שאחת מהן תנצח
כבר, ותגאל אותו מהצורך לבחור. הוא נולד במקום כזה שלא משאיר
לבנאדם חופש לחיות את חייו בלי להחליט החלטות משמעותיות
שישפיעו על שאר השהות שלך כאן כבר בשלב מוקדם. מדי. הוא האמין
בכלום ובהכל, וכבר לא ידע אל מי לדבר, את מי לשאול, אם בכלל יש
תשובות, ואם אחת מהן נכונה. הוא קרא ספרים, הקשיב לשירים, שמע
אנשים חכמים ממנו מדברים וטוחנים את מהות קיומנו עד דק, ונשאר
תקוע באי הידיעה. זה הטריף אותו, הטריף אותו. לראות את כל
חבריו כה בטוחים בדרכם, כל כך שאננים לגבי המציאות החדשה שאליה
נכנסו, והוא בשלו. אולי בעצם הכל פשוט, והוא בוחר לסבך את הכל
כחלק משיגעון נעוריו. הוא רק רצה לישון, לישון, לישון. אולי
מהשינה תבוא גאולתו, וגם אם לא, מציאות השינה קלה לו, כך היה
תמיד. החיים האלו הכבידו עליו כמו סלע. הוא הרגיש את זה, חבריו
ראו את זה, רבים בחרו להתעלם.
נכתב בהשראת האדם שמתחת, ומוקדש לו. |