|
לילה שחור ומלא כוכבים
אתה שוכב לך לבד על גבעת הייאוש ובוהה בכוכבים
והיא פה..והיא שם..הלוואי והיית יודע איפה זה פה ושם
השקט הוא מין זמן כזה שכל כך מדגיש כמה שאתה בודד
כמה שאתה צריך אותה כמה שאתה זקוק לה
אתה מרגיש את העצב הולך וגובר על השמחה שבגופך
חושב בראש שעוד יום עבר עוד יום הלך וכלום לא השתנה
והבדידות הופכת לחבר הכי טוב שלך והכאב כבר חלק ממך
רואה את חלומותייך מתנפצים בשמיים כמו זכוכית זולה
הבוקר עוד מעט יעלה וימחוק את הירח ואת הכוכבים מהשמיים
הירח ששיקף את הבדידות
והכוכבים שסימנו כמה שאתה זקוק לה
כמה שאתה צריך אותה...את האהבה... |
|
|
אני רואה
סילואטה של
בן-אדם...
פחדן! פחדן!
אולי תעשה את
הפנדנגו?
(רעם וברק מאד
מפחידים אותי)
גלילאו?
גלילאו!
גלילאו?
גלילאו!
פיגרו מעוליו או
או או או או או
או!
או אמא שלי!
באמא שלי! באמא
שלי!
תנו לי ללכת!
לשטן עצמו יש שד
בצד בשבילי,
בשבילי!
בשבילייייייייי!
-אחד מפאלו
אלטו
מזיין ת'שכל
אחרי אכילת
פטריות לאיזה
פרדי מרקורי אחד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.