[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מישל קרוז
/
אהבתי

אני אוהבת אותך,וכואב לי
הולכת ממך, והכאב בלתי נסבל.
אהבה מתקרבת ומתנתקת
אבל אני עדיין מחפשת אותה, בכל צורה שהיא קיימת.
אהבה קטנה,אהבה גדולה,כתומה סגולה-אם היא קיימת אני אמצא
אותה.
יש אנשים שלא מאמינים באהבה.אני חושבת שאני כן מאמינה.
בעצם,האמנתי עד עכשיו.

תמיד היו צוחקים עלי שאני תמימה כל כך ונאיבית כמו ילדה קטנה,
שלפעמים לא מעכלת דברים כל כך,וזו בעצם החולשה שלי,כן,
ממש כמו שאומרים-עקב אכילס,דמות הצבר בהתגלמותו וכל זה-
קשה קשה מבחוץ,
אבל עדינה כמו פלסטלינה מבפנים,גמישה בטירוף לשיגעונות של
אחרים, ולא סרגל כמו אנשים אחרים,שפשוט מודדים אם אתה מתאים
להם או לא.
פשוט כמו פלסטלינה,ככה אני-מתכופפת לכאן ולכאן,לפי הכיוון של
האנשים והאהבה. אולי זו פשוט רכות שכזו,שנותנת לאנשים לעצב לפי
רצונם דברים,כל הזמן ואיך שבא להם.
אולי זה פשוט משהו בלתי נתפס לאנשים מסוימים,שפוגעים באהבה הזו
חזק כל כך,עד שהיא מדממת למוות ואין דבר שיעצור אותה.
אהבתי אותך מהרגע שפגשתי אותך. היחס שלך אלי היה מעל לכל דבר
שאי פעם ביקשתי. בקנה המידה שהיה לי אז, של שברון לב בלתי
נגמר,היית כל מה שיכלתי לבקש לעצמי.
אהבתי את החיוך שלך והמבט האוהב,שנתן לי את ההרגשה שאין כמוני
בעולם וזה רק אני ואתה,רק שנינו לבד. המבט שנתן לי לשכוח לכמה
דקות מכל היומיום והעומס.
ואז באה ההתרחקות- אני חושבת שאני יכולה לחלק את זה לשני חלקים
נפרדים,של לפני ואחרי.
אני יכולה גם להגיד שהרגשתי שכואב לי יותר מתמיד,שאני עייפה
ולא מבינה מאיפה זה בא,שאני רוצה אותך לידי ואין לי ברירה,אלא
להתפשר ולחכות עד לפעם הבאה שנהיה ביחד.
הפשרות האלה הרגו אותי-לפעמים משתגעים מזה,כמו במקרה שלי.
אהבה לא קונים בסופרמרקט,ולאהבה אין מרשם,כמו נגיד לעוגה
טובה.
זה הכל שאלה של רצון,השקעה והתאמה.
אהבתי אותך ורציתי אותך,השקעתי את הנשמה שלי בך כדי שלא תיפול
ואני אאבד אותך וחשבתי שכשתעלה בחזרה אני אקבל מאזן להשקעה
שלי-אבל טעיתי.
לאט לאט הרגשתי רק איך עוד אצבע ועוד אצבע נמשכת,איך האהבה שלי
אלייך כואבת לי עוד יותר,איך שהציפייה שלי ממך והאכזבה שלא
אחרה לבוא רק גודלת והולכת.
אהבתי אותך,כמו שלא אהבתי מעולם.
חשבתי שמצאתי את המלאך שלי,מי שישמור עלי ואולי פעם אחת ולתמיד
אני אמצא סופסוף,אהבה.
אבל טעיתי-הייתי צובטת את עצמי כדי להיות בטוחה שאני לא
בחלום.
בסוף התעוררתי ממנו.
מלאכים יש רק בחלומות ובגן עדן.
בטוח שהם לא מציאותיים,ובטח לא בשר ודם.
ובטח לא אתה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
להגיד אפונה זה
כמו לצעוק.









אפונה וגזר
כעוסים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/2/02 17:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מישל קרוז

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה