שיראל גל / געגוע |
דרכי אל ההרים היא דרך חתחתים,
ובסופה - שלווה. רכה, קשה,
שקטה.
שקט כזה שמכרסם בי בכל פה.
כי השמש לא תכה בי ביום.
ואפילו הירח לא יכה בי בלילה.
ולעולם לא אהיה עוד מוכת ירח,
והוא לא ידע עוד את נפשי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|