אין כבר טעם
בבהילות הזאת
שבמסע לעבר המקרר.
סכין מחרשה נגררת במצחו של
האוחז בידית
מעלה אבק של עצב,
תשעה אחוזים של בדידות
או חמישה עשר.
בלי או עם בצל.

והבצל?
עיגולים, מעגלים,
גלדים בשרניים של
בדידות צורבת.
ממזר גדול הבצל הזה.
העיגול הגדול, החיצוני
אינו צורב כמו
המסחר הער שמנהלים
העיגולים הקטנים במניות של
בדידות צורבת יותר.
האופציות אזלו מכבר.

והרצפה?
אריחים כהים שוקעים תחת רגלי
האוחז בידית,
דביקים, רופסים דמעות של
כתמי בצל,
פירורי חיים.
זקנה בלה זהובת שן
תבוא מחר לנקות.