נוסעת
נוסעת מכאן
לוקחת כל מה שלא צריך.
איזה תקליט ישן,
שמעלה אבק
זה רק עוד זיכרון
אולי כבר תם זמנו.
בדרך אספתי
הרבה אנשים
שפגשתי פה ושם בדרך החיים
את כולם לקחתי להר גדול
שנמצא ליד שדה נבול
הדלקתי שם גפרור
רק מעטים שרדו.
אחרי השריפה
המשכתי כרגיל
על גבי היה תלוי תרמיל קטן
מבחוץ נראה זוהר
אבל בפנים נכלאה לה הצרחה
שד קטן הסתובב שם
חיפש דרך יציאה
ורק אני בפנים ידעתי
רק אני בפנים ידעתי
השד גדול הוא
עוד מעט יצא.
אני נוסעת מכאן
אני נוסעת מכאן
אמרתי שלום יפה לכולם
לקחתי איתי כל מה שלא צריך
ואיתי הולכים הזיכרונות
יש להם עולם משל עצמם
בבוא העת שאשכח
אקפוץ לבקר גם אותם.
הגעתי לסוף הדרך
השד כבר התעייף
פתחתי את התרמיל
נתתי לו להשתחרר
ושהוא יצא, צוחק בקול מרושע,
יחד אתו יצאו להם הזיכרונות
הם לקחו איתי אתם
ואני נוסעת
נוסעת הרחק מכאן,
להתראות ביי. |
