עדי גורן / אתה |
נגעת בפניי.
בכמיהה שאין סוף לה,
הבטתי בעיניך
והפנתי מבטי לאחור.
באור האינסוף הבוקע ממך,
החשכת את ימיי.
בחיוך אחד קטן
לקחת את ליבי.
במילים יפות ובקול שקט,
במגע מרפרף
ובטון מלטף,
לקחת אותי לבלי שוב.
ואין לי מנוס,
ואין לי סיכוי.
ויש לי תמונה,
ויש לי אותי לבכות,
ואין לי אותך.
ואותך, בקולך, מבטך,
לא שלי אתה.
ואותך אין לי,
ואותך לא יהיה לי אף פעם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|