בא לי לעוף לעולמות אחרים
שם אין חוקים ואין כללים
אני לא מסוגלת לסבול את זה
אני לא יכולה.
אני לא רוצה להיות פה בכלל
אני רוצה שמישהו יתייחס אליי
כי אני לבד כל-כך לבד בעולם הזה.
בא לי לא להרגיש כלום
לא להרגיש את הכאב שפוגע
לא להרגיש את השנאה וההתעלמות
לא להרגיש את הפחד, את השנאה העצמית
לכל העולם הזה אכפת רק מעצמו
ומשני המטר שלידו
אבל מאנשים אחרים?
חס וחלילה - מה, אנחנו משוגעים?
פשוט בא לי לבכות
בא לי לצרוח שבא לי למות.
חלקים ממכתב ארוך שכתבתי לעצמי באחד הדכאונות הגדולים שלי
בהיותי בכתה י"א. כאשר הייתי לבד כאשר עדיין התייחסתי לכל דבר
ביותר מדי רצינות לפני שהשתנתי ולמדתי על עצמי דברים אחרים. |
