לורו של היער / עצב של ים |
מאחור קולות נישאים אל הרוח ודועכים,
אבל הנשימות אל הים...
דמעות נוטפות כחצים אל הגלים,
דמעות אחרים.
והקולות לאיטם מתנדפים,
אין הדבר שהוא יותר קיים,
מן הים,
עצב שמביא ים.
תוהה אני,
אם עצמי היא לא ים,
אם היא איננה גלים נשכחים,
אולי פרט לרסיסים כסופים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|