"רנדומלית. תביא לי בחורה רנדומלית ואני אתאהב בה." ישבתי
בשביזות שלי וביקשתי משלרון שימצא לי איזה בחורה כי נמאס לי
להיות לבד ובסופו של דבר אי אפשר לאהוב באמת אז שלא ישקיע הרבה
בלחפש לי בחורה שימצא סתם מישהי ואני אסתגל.
שלרון עבד בקפה בת"א בתור ברמן ואני הייתי יושב אצלו ושותה
בירות עד שנהיה לי מגעיל כזה בבטן.
"אתה סתם מתבכיין," שלרון ניסה לעודד אותי "אתה תמצא בחורה
שתאהב באמת, אתה מסוג האנשים שזה יקרה להם"
פעם האמנתי בזה, גם היום אני מאמין בזה אבל לא באותה נחישות.
בבירה הרביעית היתה לי התחושה הזאת בבטן שזה מספיק, אז אמרתי
לשלרון שאני עוד מעט הולך. בדיוק כשאמרתי לו את זה התיישבה
לידי מישהי על הבאר עם הפנים הכי יפות בעולם והכי עצובות
בעולם. שלרון חייך אליה והגיש לה תפריט. שמחתי שהוא לא התחיל
איתה, קיוויתי שהיא לא הטעם שלו.
שלרון יכול לקחת כל בחורה שהוא רוצה, הוא כל הזמן מתווכח איתי
על זה, אבל כשאני מראה לו את העובדות הוא מתחיל לגמגם. לא
רציתי שהוא ייקח אותה, רציתי למצוא בעצמי איזה שהוא משפט ענק
כזה שיגרום לה לרצות לדבר איתי. שלרון לא היה צריך את המשפטים
האלה, איך שהוא תמיד הדברים קרו לו.
"היי" אמרתי והחלטתי באותו רגע ש"היי" זה הדבר הכי ענק להגיד
כי זה לא מסובך ואם הבחורה רוצה לדבר איתך "היי" זה מספיק ואם
זה לא מספיק אז אין טעם להתחיל לחבר משפטים גאוניים כאלה.
בלילה אחרי ששלרון זיין אותה הוא אמר לי שאני טועה.
היא הסתובבה אליי וחייכה חיוך עצוב. אח"כ הצחקתי אותה, אני לא
זוכר איך כי הייתי קצת שיכור. שלרון מזג לי עוד בירה והיא שתתה
בייליס עם חלב וקרח, שלרון המליץ לה. היא סיפרה לי שהיא נפרדה
מהחבר שלה והיא כבר לא מאמינה שאפשר לאהוב באמת. באותו רגע לא
הסכמתי איתה כי כשמישהו אחר אומר את זה אני תמיד מזדעק, אבל לא
היו לי טיעונים חזקים כי הייתי שיכור. אחרי זה השיחה זרמה
בינינו והיא סיפרה לי שהיא גם כותבת ושלרון מילא לנו את הכוסות
כי הוא תמיד דאג לי ואחרי שהיא שתתה הרבה ואני שתיתי הרבה
וצחקנו המון היא אמרה לי שאני אתקרב אליה לסוד והלב שלי האיץ
כי לא בכל יום קורים לי דברים כאלה "אני רוצה לזיין את החבר
שלך"
שלרון לא הסכים כי היו לו כל מיני ערכים כאלה על זה שהיא
הבחורה שלי אבל אני שכנעתי אותו שתכל'ס היא בראש לא רציני כרגע
וחוץ מזה היא לא עושה לי את זה.  
בבוקר מוקדם כשהיא יצאה מהדירה עם חלק מהדברים שלה ביד היא
אמרה לי "ביי" ואני רק הרמתי את הבירה וחייכתי. ישבתי בסלון עם
בירה ביד לפנות בוקר והרגשתי שזה היה קול כזה לא להגיד כלום
ורק להרים את הבירה.